זהו זה, הגענו לימים שבהם כל משחק גורלי ולכל גול משמעות. מצד אחד המשחק הכי מאוחר משוחק ב-23:00 ולא ב-01:00. מצד שני כששני משחקים משוחקים במקביל אני מחוייבת להמר על המשחק הטוב יותר ביניהם וזה לא תמיד קל. 

למרות שהולנד הבטיחה את עלייתה לשמינית הגמר, ובית ב' כבר היה סגור לפני המחזור השלישי, כמובן שבחרתי לצפות בקבוצה האהובה עליי ולתהות מה יהיה הלאה. נראה שהטקטיקה של המאמן הגאון שלהם היא  להריח את הקבוצה השנייה ב-20 דקות הראשונות, ובמחצית השנייה להבקיע ולהכריע עם חילופים מדוייקים. אני רק מקווה שבהמשך זה לא יהיה מעט מדי ומאוחר מדי מול נבחרות שפותחות חזק. ובכל זאת אני סומכת על ואן חאל שדחף כמה שהוא יכול להגנה, ויש לו את ואן פרסי ורובן שימצאו את השער. 

אגב דני נוימן חיבר בין שני השחקנים וקיצץ לנו בחלוץ-קשר-קדמי

מימין רובין ואן פרסי, משמאל אריאן רובן. 

למרות העמידה המעט מרושלת בתמונה הזאת אמא שלי (כן, זה תורשתי האהבה לספורט אצלינו) הכריזה שואן פרסי הוא הכי חתיך במונדיאל ובטח יותר חתיך מרונלדו. אני מודה שהאפור הזרוק בשיערו, למרות שהוא רק בן 30, די עושה לי את זה. לעומתו, אריאן רובן באותו גיל בדיוק אבל הקרחת גורמת לו להיראות בן 45 לפחות. אגב, אני שוקלת לקרוא לבן/בת העתידיים שלי אריאן. שתדעו.

רובין, לא רובן

עם כל זה, וכיוון שאני חובבת צעירים ברוחי, אני אלך על Daley Blind, המגן ההולנדי בן ה-24 מאיאקס, כעל חתיך המונדיאל שלי.

בשלב הבא מקסיקו. מודה שאני קצת חוששת, כי לדרום אמריקאיות יש עדיפות בטורניר, אבל סומכת על ואן חאל שינצח על התזמורת כמו שהוא ניצח את צ'ילה.

בברכת הופ הולנד,

מריאט mariKo