מזל טוב לאמאמובטלת כתבתנו מהחגיגות בדויטשלנד.

חייבת לומר שמוזר לי להיפרד מהמונדיאל ומהבלוג. התרגלתי לחווית הצפיה ואפילו למדתי ליהנות מהתהליך ומהציפיה לגול ומלדבר בטון בוטח על דברים שאני לא מבינה בהם כלום (צריך לבטל את הנבדל) .זה מצחיק להפוך במקומות מסוימים לזו שמתמצאת ויודעת וכיף לגלות שאני שולטת בשמות השחקנים הבולטים וגם יודעת מי יותר חתיך ומי דומה למי (דויד לואיז הוא ויצמן מ"עניין של זמן"  וסמי חדירה הוא הכלאה בין בניון ודודו אוואט).ובינינו המונדיאל הפך לתכנית היחידה שאפשר לראות שלא נוגעת לטילים כך שזה ממש התאים.

(הבן שלי מרוצה ממני)

למשחק המיתולוגי ארגנטינה גרמניה התייצבתי מוכנה ומזומנה וכמובן בעד ארגנטינה מתוך סולידריות דרום אמריקאית שקיימת רק כשהיריבה אינה קבוצה דרום אמריקאית אחרת. כך גם היה עם ברזיל בשני המקרים עשיתי להם נאחס בעצם נוכחותי (את רואה, מריאט, לא צריך וודו) או בכך שהלכתי לישון במחצית כי היה די ברור שהכיוון הוא הארכת זמן וכך נחסך לי לחזות במפלה המוחלטת ובארגנטינאים מיבבים, כאילו המדינה הפכה לטבעונית. אגב כנ"ל במשחק צ'ילה ברזיל וברזיל גרמניה. כן, את המשחק עם שבעת הגולים לא ראיתי. אירוע מצער.

.

ונן הבוגדני החליט שהוא בעד גרמניה. הוא גם נימק את זה בכך שאף אחד מהשחקנים לא יכול היה לעולל כלום בשואה כי הם לא חיו אז. הכול טוב ויפה אבל הוא החליט את זה אחרי ששמע מי אלופת העולם החדשה.הוא תמיד הולך לצד המנצח.

והיום הצבנו את חבורת בובות שחקני הכדורגל הכה מכוערות ועשינו משחק פרידה סוער. נבחרת אירופה נגד נבחרת הבניונים (יש לנו שישה מיוסי בניון). הכדורגל היה של פליימוביל.

אשמח להיות כתבת האווירה גם במונדיאל הבא. נן יגדל וידאג לעוד אווירה ואני אולי אדע מה זה נבדל ומתי מקבלים בעיטת פנדל. אולי אמשיך לשחק על הקטע של "לא יודעת מה זה נבדל".  טליק, זו הייתה בחירה מקורית ומעניינת לתת לבורה כמוני לכתוב על נושא שהיא לא מבינה בו שיט רק בגלל קשרים דרום אמריקאים כלשהם. היה ממש  כיף.

ג'וליאנה