אביהו סופר

השנה, חוויתי בצורה שונה את יום הזיכרון. השנה, זה היה מבחינתי הרבה יותר עוצמתי, ראיתי את הכל קורה מזויות שונות שעד השנה לא ראיתי, לא הרגשתי. מאז שנבחרה סיעת "ביחד" ונכנסתי למועצת העיר פתח תקווה ביחד עם חברי, השינוי האמיתי החל. הבדיקה שלי עם עצמי האם אני באמת יכול לבצע את כל מה שהבטחנו גם כשאני נמצא בטקס עוצמתי בבית ספר.

השנה, הזמינו אותי לחוות את טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בבית הספר, בבית החינוך "פיקא" בפתח תקווה. שוש, המנהלת שארגנה בכל כך הרבה רגש את הטקס הגיעה אלי בריצה ואמרה שהפעם זה יהיה טקס שונה לחלוטין, הפעם, הוזמנו לטקס זה עשרות אנשים מכל רחבי פתח תקווה, מורים שלימדו בערב בבית בספר, חיילים מיחידת עוקץ ועוד.

כשראיתי את כולם מתקבצים ומתיישבים בכסאות לבנים באולם הפסורט הגדול של בית הספר עברה בי צמרמורת. כולם בשקט מופתי, בכבוד אין סופי, מראים בכל רמ"ח איברהם שהם מבינים את גודל האסון, מצטערים בצער המשפחות השכולות ומעבירים לילדיהם את חשיבות הערב הזה.

כאשר הטקס התחיל, הילדים הקריאו, שרו, הכל היה מדויק, פוגע, חורט עוד סדק בלב. אנו יודעים איך להכיל כאב. כחברה ישראלית, כעם יהודי שעבר המון מלחמות, שנאה, השמצות, אנו יודעים איך להיות שם אחד בשביל השני כשזה מגיע לנקודות הרגישות שלנו. עם זאת עלתה בי המחשבה שדווקא בגלל זה, אנו יכולים לבנות כאן חברה מאוחדת, חברה שערכיה מתבססים על אהבת הזולת, חברה שהנופלים שנתנו את חייהם עבורנו יהיו גאים בה.

לכתבה המלאה של אביהו סופר

אביהו סופר, חבר סיעת "ביחד" פתח תקווה