אביהו סופר

השנה, חוויתי בצורה שונה את יום הזיכרון. השנה, זה היה מבחינתי הרבה יותר עוצמתי, ראיתי את הכל קורה מזויות שונות שעד השנה לא ראיתי, לא הרגשתי. מאז שנבחרה סיעת "ביחד" ונכנסתי למועצת העיר פתח תקווה ביחד עם חברי, השינוי האמיתי החל. הבדיקה שלי עם עצמי האם אני באמת יכול לבצע את כל מה שהבטחנו גם כשאני נמצא בטקס עוצמתי בבית ספר.

השנה, הזמינו אותי לחוות את טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בבית הספר, בבית החינוך "פיקא" בפתח תקווה. שוש, המנהלת שארגנה בכל כך הרבה רגש את הטקס הגיעה אלי בריצה ואמרה שהפעם זה יהיה טקס שונה לחלוטין, הפעם, הוזמנו לטקס זה עשרות אנשים מכל רחבי פתח תקווה, מורים שלימדו בערב בבית בספר, חיילים מיחידת עוקץ ועוד.

כשראיתי את כולם מתקבצים ומתיישבים בכסאות לבנים באולם הפסורט הגדול של בית הספר עברה בי צמרמורת. כולם בשקט מופתי, בכבוד אין סופי, מראים בכל רמ"ח איברהם שהם מבינים את גודל האסון, מצטערים בצער המשפחות השכולות ומעבירים לילדיהם את חשיבות הערב הזה.

כאשר הטקס התחיל, הילדים הקריאו, שרו, הכל היה מדויק, פוגע, חורט עוד סדק בלב. אנו יודעים איך להכיל כאב. כחברה ישראלית, כעם יהודי שעבר המון מלחמות, שנאה, השמצות, אנו יודעים איך להיות שם אחד בשביל השני כשזה מגיע לנקודות הרגישות שלנו. עם זאת עלתה בי המחשבה שדווקא בגלל זה, אנו יכולים לבנות כאן חברה מאוחדת, חברה שערכיה מתבססים על אהבת הזולת, חברה שהנופלים שנתנו את חייהם עבורנו יהיו גאים בה.

לכתבה המלאה של אביהו סופר

אביהו סופר, חבר סיעת "ביחד" פתח תקווה

לפני כחודש יצא נגיד בנק ישראל בהצהרה לכל האזחרים כי הם חייבים לדאוג לעצמם מבלי לחכות לסיוע או עזרה כלשהי מהמדינה ואני מסכים איתו מאוד גם כאזרח במדינה וגם כחבר מועצה בעריית פתח תקווה ולכן החלטתי לנכון לשתף בכל מה שאני וחברי מנסים ליישם כדי לעבור את המשבר החברתי כלכלי וגם כדי שיהיה לכולנו טוב לחיות כאן.

לא כולם יודעים מהי הסיבה האמתית למשבר שפוקד אותנו בכל תחומי החיים ממש ולא פוסח על שום תחום מבלי להשאיר את חותמו, אבל אם נסתכל מהצד נראה כי ככל שהאנושות התפתחה, התפתחו גם הקשרים, אם זה בתחום המסחר, הטכנולוגיה וכו'.. רשת קשרים זו בין אנשים, חברות, ומדינות הפכה את כדור הארץ לכפר קטן צפוף ומחובר ובו כל דבר תלוי בדבר אחר. משהו קטן המתרחש בקצה העולם משפיע ישירות או בעקיפין על דברים שאף אחד מאיתנו בכלל לא דמיין. כל זה טוב ויפה, הבעיה מתחילה כאשר אנו נכנזים בזום לתוך רשת הקשרים שיצרו ואפילו מבלי שהתכוונו. קשרים אלו נבנו על בסיס אגואיסטי- וכשאני אומר אגואיסטי אני ממש מתכוון לכך, שרשרת זו נוצרה על מטרות של רווח אישי, על חורבן של האחר ועל רצון פרטי, או קבוצתי לשרת את אותה קבוצה או פרט כדי "לשרוד" בעולם, להרוויח יותר כסף, לקבל יותר כבוד וכן הלאה. מכאן, הדרך סלולה בכיוון אחד בלבד והוא תאוות בצע ומשם לחוסר אמון ומשבר גלובלי.

איך ניתן לצאת מהמשבר הזה? כולם שואלים, מנסים לבד, ועדיין אף אחד לא הצליח, יש המון תאוריות, כל אחד מנסה למשוך ולנסות להציל את התחום היקר לו ועדיין לא הגענו לשום שיפור ניכר. אני חושב שהדרך היחידה לעבור את המשבר היא להבין שכולנו קשורים וכולנו צריכים לעבוד ביחד, צריך להבין שהדרך להוביל שינוי חברתי-כלכלי-חינוכי מורכבת מהמון פרטים וזהו תהליך ארוך טווח שצריך להסכים איתו, ככל שיותר אנשים ידברו על זה, יכתבו על זה, יחשבו על זה, יעבירו את המסר ויעלו את החשיבות לשינוי כך נוכל לעבוד ביחד, מעל כל ההפרעות, לחנך את הדור הבא בצורה ערכית יותר, מוסרית יותר, אנושית ואנושית יותר. מצד שני כניסת אנשים טובים, מתוך העם, שרוצים להוביל את השינוי מתוך ראיה גלובלית ודאגה לעם כולו למעגל מקבלי ההחלטות יכולה לשנות את מאזן הכוחות המדיני. אני כחבר במועצת פתח תקווה ראיתי לא פעם עד כמה נבחרי הציבור שבאמת רוצים שינוי אמיתי, יכולים לעשות אותו.

אביהו סופר אתר אישי

עוד כתבות מאת: אביהו סופר