להיות מוזרה

אני נמצאת באמצע מרכז מסחרי קטנטן, 

באצמע שום מקום. 

פגשתי אחד שלומד איתי בבית הספר, שנה מעלי. 

שלום לך, תכירי זה חבר שלי ויש לו יום הולדת היום. 

שלום, מזל טוב! 

חברו אמר לי תודה, אם תרצי אשמח אם תבואי היום בערב לחגוג איתי יחד יום הולדת 18. 

הכרנו רק עכשיו.. מה אני אמור להגיד? צחקתי אמרתי אשמח? אבל למה? אולי אני נחמדה?

לידי עמדה חברה שלי, ילדה יפה אז חשבתי אולי כי אנחנו נראות טוב?. 

האמת נראה טוב הבחור. 

חשבתי על זה, תחילה חשבתי אולי הם עובדים עלי? אבל לא, זה לגמרי נכון. 

חשבתי והגעתי למסקנה שאין לי כל כך מה לעשות היום ולא יזיק לי קצת להנות ולהכיר חברים חדשים. 

התקשרתי לחבר וסיכמנו שנלך יחד. 

לא כל כך ידעתי מה ללבוש שלא יהיה "טו מאצ' פאנסי", אבל גם לא זרוק מידי. 

לבשתי סקיני וסוודר דק שיראו קצת מהבטן.  

פיזרתי את שערי שמגיע כמעט לתוסיק והתאפרתי. 

הזמנו מונית ושניה לפני שעלינו עוד חבר ספונטני הצטרף אחרי שקראנו לו כחמש דקות לפני שהמונית הגיעה. 

הגענו. 

בכניסה לרחוב פגשתי ידיד טוב שמאז הפעם האחרונה שהתראנו לפני שבועיים והיה ביננו משהו, כבר יש לו חברה. 

השלמנו קצת פערים וחברי למונית בנתיים נכנסו. 

דיברנו קצת בחוץ ולבסוף החלטתי להכנס, למרות שזה היה דיי מביך.

במדרגות פגשתי את ילד יום ההולדת עם פה פעור ומבט נוצץ בעיינים היה מופתע ואמר:

"וואו, אני לא מאמין שהגעת, אני בשוק.. ואמר לחברו: קבל אחי זאת זאת שפגשתי בצהריים.. אין מצב! תביאי כיף". 

רציתי להכנס פתחתי את הדלת והיו המון אנשים והתביישתי. 

אז עליתי חזרה למעלה אבל היה משעמם אז החלטתי שאתקשר לחברי שיפגשו אותי בחוץ. 

הם לא ענו. 

בחור אחד שראה אותי בבוקר בפעם הראשונה היה מופתע, חיבק אותי, דחף אותי פנימה הביתה וסגר עלי את הדלת. 

אני כבר בפנים. 

המוני אנשים שאני מכירה ולא מכירה, התחלתי לומר שלום. 

ראיתי שהבחור שהיה איתי בחוץ ודיברנו החליט בסופו של דבר להכנס למרות שאמר שלא יעשה זאת מכיוון שהוא לא אוהב את החברה האלה. 

הציעו לי בירה אבל אני לא שותה, סירבתי בנעימות. 

יצאתי לגינה והמשכתי לומר שלום לאנשים ולהכיר כאלה שאני פוגשת ממש הרגע לראשונה. 

באותו הערב חייבת לומר שלא נהנתי ככה הרבה זמן אם בכלל. 

רקדתי והשתוללתי. 

הבחור שיש לו חברה כל הזמן הסתכל עלי, בכל פעם שקמתי לרקוד ראיתי אותו אוכל (שולחן האוכל היה ממש ליד הרחבה). 

בלילה לקראת הסוף הוא נעמד לאכול, ניגשתי לשולחן, לקחתי במבה, הסתובבתי והמשכתי ללכת. 

הוא הניך יד על כתף שמאל שלי, הסתובבתי, תגידי הוא שאל: "היה קורה ביננו משהו אם לא הייתה לי חברה?" 

אמרתי כן, הסתובבתי והמשכתי לרקוד. 

במהלך הערב התחילו איתי כמה בחורים, אם אחד יצאתי אפילו החוצה, אבל היה משעמם איתו ולא התחשק לי איזה משהו. 

חזרתי הביתה בשש וחצי בבוקר. 

אפשר להגיד שאני ממש לא מתחרטת על זה שהגעתי, זאת הייתה החלטה מוצלחת. 

בסופו של עיניין נוספו לי כמה חברים טובים לרשימה, חברים שאני מאוד שמחה שהכרתי. 

ואנשים שאני מכירה, הכרתי יותר לעומק וגיליתי עולם ומלואו.

ילד מדהים שישבנו לדבר סיפר לי על חייו כילד דתי שחזר בתשובה.