קלישאת התבגרות

ושוב אני יודעת שמחר אני אסתכל עליך, והגמד שיושב לי בקיבה יילך לצוד פרפרים. הוא אוהב לצוד אותך עם הרשת הקטנה שלו, ואז לתת להם לברוח לחופשי. הם ממש משתגעים מזה, הפרפרים.
ושוב אני מרגישה את הפיה מרפרפת לי במחשבות ומפזרת שם קונפטי ורוד ונדוש, מהסוג ההוא עם הנצנצים שמאיה אוהבת.

ושוב אני יודעת שאולי אני סתם ממציאה, כמו שהמצאתי את השדון והגמד והפיה, ואולי אתה בכלל לא איתי, ואולי אתה בכלל לא חושב עליי כמו שאני חושבת עליך ולא נזכר בי כל פעם שמתנגן השיר ההוא של החלונות הגבוהים.

ואולי לך אין לא שדונים ולא גמדים, רק מכשירים מכניים תעשייתים שמוודאים שהכל אצלך עובד בדיוק לפי התוכנית.
לפעמים, אפילו שדונים גמדים ופיות יכולים לגרום לתקלות.