אני יודעת  שיש פה בנות ובנים שיכולים לפרסם על עצמם ככה בגלוי : "אני תומר בן 21 גר ב.." או "היי, אני סיגל בת 15 וזה החבר שלי .." - מעלים תמונות, מספרים על החיים שלהם, אולי אפילו סרטון וידיאו קצר .. אבל אצלי זה לא ככה.

חשבתי להתחיל את הקטע הראשון בבלוג בלספר על עצמי גם, אבל אחרי כמה זמן הבנתי שאני לא מסוגלת.
קשה לי לבוא ולספר לכם מי אני מהסיבה הפשוטה שאני לא הכי מעוניינת שכל אדם שני שמכיר אותי יידע על החיים שלי, נכון אני לא מהשב"כ או איזה מחבלת טרור שבאה לביקור באחד מהאוטובוסים הקרובים לבית שלכם, אבל זה לא קל לי.
הכי מצחיק אותי שאני מסבירה לכם, זורקת לכם סיבות על ימין ועל שמאל, מנסה שתבינו .. כשבעצם העניין פה הוא אני , אני בכלל כועסת על עצמי.

הלוואי שהייתי יכולה לשים פס על כל אחד ואחת ולהגיד "אז אני ____ והנה לכם אפילו תמונה שלי , ויודעים מה ? אתמול שוב עשיתי את הטעות הקבועה שלי ו .." אבל אני לא מסוגלת, ומי שמסוגל ? אז שאפו! מורידה בפניכם את הכובע והלוואי שיום אחד אני אוכל לקחת גם חלק ממכם, מאלה שמסוגלים.

אז כמו שהבנתם אני לא יכולה להתמודד עם חשיפה עכשיו, ויש עוד הרבה דברים שאני לא יכולה להתמודד איתם בחיים : בין אם זה לוותר על מי שאני אוהבת בשביל שאני אצליח למצוא לי מישהו שבאמת יאהב אותי יותר ובאמת ירצה קשר מחייב, ובין אם זה לא לבזבז כל שני וחמישי כשההכנסות שלי הרבה יותר קטנות מההוצאות..

מפה לשם מה שאני רוצה לדבר עליו היום זה התמודדות . 

בחיים שלנו יש כל כך הרבה דברים להתמודד איתם : משפחה , בית ספר, צבא, קריירה .. 
במשפחה אתה מתמודד עם המטלות שאמא מטילה עלייך, אתה מתמודד עם ההצקות של אחיך הגדול, אתה מתמודד עם ההצקות של אחותך הקטנה, אתה מתמודד עם הדיונים המשעממים של אבא, אתה מתמודד עם להתאפק ולוותר או לתת בכל הכוח ..
בבית הספר אתה מתמודד עם החומר הנלמד, אתה מתמודד עם החברים לכיתה, אתה מתמודד עם הזמן הקצר של ההפסקות, אתה מתמודד עם הקשיים והנפילות וגם עם ההצלחות ..
בצבא אתה מתמודד עם המפקד, אתה מתמודד עם המשמעת, אתה מתמודד עם האנשים שאיתך, אתה מתמודד עם הלחץ והשוני..
בקריירה אתה מתמודד עם הפרנסה, אתה מתמודד עם המשימות שהוטלו עלייך, אתה מתמודד עם הבוס או העובדים איתך, אתה מתמודד עם ההפכפכיות והאדישות..

אם שמתם לב (וגם אם לא) רוב ההתמודדויות שלנו כוללות את עצמנו ואת השאר, בני אדם פשוטים - כל אחד חי את החיים שלו במקום שלו בגיל שלו ובצורה שהוא נהג לחיות בה מאז ומתמיד.

אז בואו נירה כמה מילים לאוויר : תסבוכת, שוני, הבנה, עזרה, רגשות, הצלחה, כישלון, שקר, אמת, כולם, לבד.

בני אדם הם מתוסבכים (כולל אתכם אל תשקרו ) , פעם אחת הם חושבים ככה פעם שנייה הם חושבים אחרת, ופעם שלישית ? הם לא חושבים בכלל !

כל התסבוכת הזאת כ"כ דומה במהות שלה כמו שבני האדם בהכללה שלהם מאוד דומים אחד לשני, אבל מה עם לחקור קצת יותר לעומק ? אם תחקרו קצת יותר לעומק תגלו גם שאפילו התאומות צילי וגילי הן שונות לחלוטין - האחת אוהבת לשיר והשנייה שונאת לשמוע מוזיקה, האחת נותנת פייט אמיתי כשזה קשור לחלומות שלה והאחרת מוותרת, האחת חושבת מה לעשות ביציאה הבאה של שישי והשנייה חושבת על איך לגרום לאמא ואבא לחזור לחיות ביחד. כל אחד , האופי שלו, התסבוכת שלו - ביחד כולנו נדפקנו, אמת לא? חחחחחח (:

אם כבר כולנו מתוסבכים אז בואו נעשה לחיים אחד עם השני, נחזיק ידיים חזק ונקפוץ ראש היישר לבריכה של התסבוכת ההכללתית שלנו. למה ? כי כולנו בני אדם, וצריך להפסיק להתעסק בבולשיט של הצבע עור, או המקום מגורים, או הסטיגמות המפגרות האלה , ולעזור אחד לשני ולא להפך.

נגיד עכשיו נביא מקרה פשוט ביותר : רעות נוסעת עם ידיד שלה ברכב ורואה מישהי הולכת ברחוב (נניח נקרא לה יעל) וניגשת אל שקית הבגדים שליד הפח , ואז רעות צועקת לה "איכ יא מסכנה אין לך בגדים בבית?" צוחקת והידיד מגביר את המהירות של הרכב לפוזה כביכול.

אוקיי ישר לקטלג לא ? ענייה ופרחה למשל ? מי אמר שאותה יעל לא הרימה את השקית בשביל להביא אותה למישהו שבאמת צריך? ואם הבגדים באמת בשבילה , רעות יכלה לצאת ולעזור או לא להגיב אבל ממש לא להתייחס ככה. מבינים את העניין ? 
ונגיד קיטלגנו את רעות בתור הפרחה, אולי היא לא פרחה? אולי סתם היה לה יום רע ובדיוק היום חברה טובה שלה נכנסה לבית חולים והיא הוציאה את הרגשות על האדם הלא נכון? אם עוד כמה ימים היא הייתה באה ומבקשת סליחה ?

בכללי לקטלג אנשים זה דפוק, כולנו אותו חרא - יייאיי !

אומרים גם שיש אנשים שאיתך רק כשאתה במצב הטוב שלך - שימו לב לזה ! תבחנו טוב אנשים כאלה, כי האמתי ? שאנשים שבאמת אתה חשוב להם ובאמת אכפת להם יהיו איתך גם בנפילות ויתנו לך יד אפילו שניים, או יפלו איתך ויגידו "וואלה אחי נדפקנו, אבל יהיה טוב."

ובכללי אם הסתבכתם ככה בינכם לבין עצמכם ? כישלון הוא רק כישלון, ודרך לא קלה היא רק דרך לא קלה - אתם תמיד צריכים לזכור שלא משנה מה אפשר תמיד לעלות למעלה, תמיד להמשיך הלאה, תמיד יהיו את המטרות בסוף רק צריך לרצות ולעשות בשביל להגשים אותן.

טוב הממ ודבר אחרון, אולי אני לא בדיוק מסוגלת להתמודד עם החשיפה כרגע, וזה בסדר לא? כי אפשר גם לחשוש לפעמים.. אבל אני כן רוצה שתכירו אותי מבפנים ואולי גם מה עובר עליי - אז אני רק אשאיר פה בטעות את הבלוג הקודם שלי ואגיד לכם למי שידפדף בו - שהסיפור עם שניר לא נגמר, רק הקשר הרציני לפני חודשיים , והיינו ביחד בערך שנתיים, בלי שאני ביקרתי אצלו אולי 3 פעמים בהפתעה ופעם אחת שהוא הזמין בלילה בחודשיים האחרונים, בלי שהוא ביקר אצלי חוץ מפעמיים שלוש שאני הזמנתי אותו גם בחודשיים האחרונים ופעם אחת כשכן היה קשר רציני, וכרגע הוא יכול לעשות מה בא לו ואני מה בא לי, אבל אני לא מצליחה להתמודד גם עם לוותר עליו כי אני מפחדת שהוא לא יהיה שלי, כי הוא תמיד היה ואני עדיין אוהבת אותו.. כן, גם אני בת אדם אחרי הכל

סופ"ש מוצלח, אשמח לתגובות (: