לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2014

סיכום חודשי


היי כולם, מצטערת שעבר יותר מחודש ורק עכשיו אני מעדכנת למרות שאמרתי בפוסט הקודם שבפירוש אעדכן "מחר". 
כנראה ש"מחר" קצת התעכב, קצת הרבה.. בכל אופן סליחה 
אחרי הפוסט הקודם שהיה די ארוך וכלל את רוב הסיפור המרכזי בחיים שלי או בשמו האחר : "שניר", החלטתי לעדכן אתכם היום בקצרה.. לפחות להשתדל אז שוב מתנצלת אם זה יהיה ארוך ומייגע 
אז ככה נתחיל בשניר. סתם לא, נתחיל בערן. מי זה שניר ? האקס של השנה ו10 חודש שנפרדנו לפני 4 חודשים בדיוק (וואו זה נשמע המון, חסר לו אנחנו לא חוזרים !) ועדיין ממשיכים להיפגש וקורים בינינו דברים, טוב מודה סקס. כן מה אני אעשה, מכורה לבן אדם, רוצים להאשים מישהו תאשימו אותו הוא מדהים מידי , כן כן גם כשהוא יוצא מהכלים ובין היתר יוצאים כמה משפטי עצבים של עבריין בשקל משכונה ז' בבית-טאפש .
מי זה ערן ? ערן הוא האקס מהבסיס, היינו ביחד שבוע וקצת, בזמן הזה בקושי ראינו אחד את השני, כמה ימים לפני הפרידה הוא קנה לי מתנת שחרור שאותה לא הסכמתי לקחת כי לא היה נעים לי מהפרידה.
 טוב פירוט עוד כמה שניות : 3,2,1 .. מוכנים? לא אכפת לי , הנה :

אז ערן הוא בחור מדהים, באמת מכל הבחינות. הוא יפה, מצחיק, אכפתי ומתחשב ברמות מטורפות למשל יום אחד אמרתי לו שאני צמאה ושאין לי כוח ללכת לשק"ם (מן מכולת בבסיס) לקנות לשתות, אז יום אחרי הוא חיכה לי בבוקר עם מיץ מ"rebar" . הוא היה מדבר איתי המון ומתקשר ודואג והכל. אז נכון אולי העבר שלו פלילי פה ושם, ואולי יש לו טיפה בעיות בתוך זה עדיין או שאין זה לא באמת מעניין, מה שבטוח שאליי הוא התייחס כאילו אני הדבר הכי טוב שקרה לו, הוא גם דאג להזכיר לי את זה הרבה . היה קורא לי "מלאך". לא הייתי מתארת את עצמי ככה, וגם אתם לא אחרי סיפור הפרידה שלי ושלו :
הפרידה הייתה לא נעימה בכלל, יום לפני הפרידה בקושי דיברנו והייתי די יבשה ואם הוא היה אומר "אני אוהב אותך" לא הייתי כבר מחזירה, באותו יום יצאתי למועדון ובגדתי בו עם ידיד. כן, אני יודעת "מה הכלבה הזאת חושבת לעצמה?!" , והאמת שגם מצפון לא היה לי.. ופה אל תשפטו בבקשה מכם, כי הרי לא אהבתי אותו באמת אז לא הרגשתי כאילו זה באמת ביג-דיל. הביג-דיל האמיתי היה פה הלהשלות. ברגע שהבנתי שזה לא זה, הצלחתי לומר לו את זה רק יום למחרת.. טוב, שניר הצליח לומר לו את זה.
נפגשתי עם שניר בערב אחרי שלא דיברתי עם ערן כל היום, אחרי כמה דקות של שיחה עליי ועל שניר על מה שהיה צלצל הפלאפון, על הקו תנחשו מי.. נכון, ערן. הסתכלתי במבט שאוכל את עצמו והרגשתי פשוט חנק , ואמרתי "שיט יואו פאק דיי."
שניר הסתכל עליי ושאל "מי זה?" .. מה יכולתי לומר לו? שזה החבר החדש שלי בזמן שאני בוכה פה על כמה שאני רוצה שנחזור? שזה מישהו שנותן לי וכמעט את כל העולם כשאני מחפשת שבכלל הוא ייתן לי אותו? בכל אופן אמרתי שזה מישהו שניסה להיכנס איתי לקשר, ואנחנו בערך שבוע מדברים וראינו אחד את השני רק פעמיים (מה שנכון) והוא מהבסיס וממש לא בא לי קשר איתו ולא נעים לי לומר לו זאת בעצמי. שניר הביט בי ואמר לי שאסור לי להשלות אותו ושעדיף שאגיד הכל כמו שזה, אמרתי לו שקשה לי לעשות את זה בעצמי, ואחרי דקה או שתיים הוא אמר "טוב תביאי אני אתקשר." 
"מה תגיד ?" (כי בואו נודה באמת, שניר חיפף לי כמה גברים גם כאלה שלא רציתי שיחפף בנימה די .. איך אמרנו? עבריין משכונה ז' בבית טאפש, כן זה.)
"אני אגיד שאני האקס שלך, ושאת לא אוהבת אותו יותר."
"לא ! מה אתה רוצח לי את הבן אדם?! תגיד ידיד."
"טוב אז ידיד."
"לא בעצם תגיד אקס."
שניר הסתכל עליי במבט של "תחליטי כבר".
אמרתי לו "אקס, הוא יודע שאני תקועה עלייך גם ככה."
שניר חייג ואחרי כמה שניות נשמע ערן על הקו.
"חיים שלי!" - "הלו ערן? מה קורה? " -"בסדר, מה איתך?" - "הכל טוב." -"מי זה?" - "כמו שהבנת זאת לא היא, זה האקס שלה." - "כן?" -"תקשיב לא נעים לה לומר לך אבל היא כבר לא אוהבת אותך." 
~אוכלת את הלב אוכלת את הלב מצפון מופיע אוכלת את הלב אוכלת את הלב~ 
שתיקה על הקו ואז: "היא איתך?" - "כן" -"אפשר לדבר איתה?" - "שנייה."
הטלפון מועבר אליי, אני אוכלת את הלב ועונה :"הלו?" - "יפה שלי מה זה צריך להיות?" - "מה שהוא אמר לך..מה מה זה." - "אני לא מבין מה הולך כאן." (שוב אוכלת את הלב, אחלה, יופי, הידד ! אתה לא מבין, באמת? קשה לי גם ככה, וכן אני יודעת שלך יותר ואסור לי בכלל להביע אכילת לב במצב כזה, אבל כן ככה זה.)  
שניר מביט בי ואני בו, הוא יודע שקשה לי, הוא מלטף לי את היד ולאט לאט אוחז אותה בחוזקה, כאילו אנחנו בתוך זה ביחד . זה עושה לי טוב על הלב, אני מסתכלת על הידיים שלנו ואז עליו ומחייכת טיפה.
"תקשיב ערן, אמרתי לך מזמן שאני עוד תקועה על האקס, ושקשרים טובים מידי ישברו אצלי ככה.." - "למה שיקרת לי ואמרת שאת אוהבת אותי ושאני מדהים למה ?!" - "אני לא שיקרתי.. אתה באמת בן אדם טוב אבל אמרתי לך את מה שאמרתי עכשיו גם לפני שנכנסו לקשר." - "את צודקת יפה שלי, נו מה הלאה?" (מסתכלת על שניר, עושה לו מבט של "אתה שומע אותו? הוא לא מבין שנפרדנו?!" , שניר לוחש לי "תגידי לו להתראות אין מה לעשות") אחרי כמה שניות אני פשוט אומרת "ביי" ומנתקת. 

מפה לשם, אני פשוט נשכבת על הברכיים של שניר ואומרת לו תודה ועצמת עיניים. הוא אומר לי אין על מה ומלטף אותי, את הראש, את הידיים, את השפתיים אפילו את הרגליים.. הוא מעביר בי תחושה של ביטחון ושל קרבה, ואני אוהבת את זה. וככה עם הזמן אנחנו שוב מוצאים את עצמנו עושים זאת, אהבה קוראים לזה לא? אז כן עושים אהבה. 

שניר הוא לא העניין כאן כרגע, נמשיך לגבי ערן.
לערן שלחתי הודעת פרידה ארוכה של סליחה והסברים, הוא ניסה לומר שזה לא משנה ונוכל להתגבר על זה, אבל הסברתי לו שאני פשוט לא רוצה.
עברו יומיים הוא ניסה שוב לדבר איתי ביקשתי ממנו להפסיק כי זה סתם מכאיב, ואחרי שבוע הוא עמד מול הדלת של הבית שלי, עם המתנה, ועם כל ה"אני אוהב אותך בואי נחזור מצידי תאהבי את האקס בזמן שאת איתי בסוף זה יעבור." הוא גם ניסה לנשק אותי אבל כמובן שזה לא יצא לפועל. אמרנו בלי אשליות זוכרים ? מודה שהופתעתי שכך פתאום הוא עמד שם ומכל העניין, אבל זה לא ריגש אותי ולא עורר בי שום רגש, רק חשבתי מתי שניר יחזור מהבסיס וניפגש שוב.

כתבתי לשניר איזה יום, כבר לא זוכרת איזה, ודיברנו והיה כיף אמרתי לו שאני מתגעגעת אליו כאילו הוא טס רחוק אפילו לחלל, והוא אמר לי שכיף לו לשמוע את זה ושגם הוא התגעגע המון. שאלתי אם יש לו זמן לחשוב עליי שם בצבא, הוא אמר "ברור", שאלתי אם הוא חושב רק עליי, אז הוא אמר "נו על מי עוד?" .. התחשק לי לקפוץ עליו בחיבוק מטורף. הוא היה צריך ללכת ואמר שיכתוב כשיחזור, באותו לילה יצאתי למועדון אחר, ובאמצע המועדון כתבתי לו "נו ממש, סתם נוני לילה טוב." .. צהריים אחרי הוא ראה את זה ואמר שרק עכשיו באמת התפנה לו הזמן אבל אין לו סוללה אז נדבר אחרי זה, הוא שוב לא דיבר כעסתי המון , רתחתי, ויותר התבאסתי .. שיגעתי כל חברה אפשרית אפילו את אחותו המדהימה יולי, שגם נהייתה חברה טובה שלי, שאגב חיזקה ועזרה לי המון. 
בכל אופן אחרי יום של באסה ועצבים לא התאפקתי וכתבתי לו "נוני יש לך שנייה? רק רציתי לומר שאני אוהבת אותך ושיהיה לך יום מדהים." , בבוקר כשהתעוררתי ראיתי "מאיפה זה בא חחחחח ויום מדהים !" (הוא לא בן אדם שנוטה להביע רגשות ממש אז זאת הייתה תגובה מוצלחת) אמרתי לו "סתם רציתי שתחייך, חייכת?" הוא אמר שכן והוסיף חייכן. אמרתי לו :"יופי, וחסר לך שתגרום לי להתגעגע שוב ולא תאמר לי נונה כמו תמיד." אז הוא ענה לי "טוב נונה" והוסיף עוד חייכן. החזרתי לו חייכן ופה זה נגמר. כן ביאס אותי שלא כתב שוב אחרי ולא שאל ולא דיבר, אבל היי! זאת הייתה שיחה קצרה ומתוקה !

לגבי אותו לילה במועדון, ראיתי שם מישהי שאני לא סובלת. מישהי שהיא במקרה גם האקסית של שניר וגם האקסית של טל (יזיז של שנה שאהבתי) , בכל אופן החלטתי לגנוב לה את הבן שאיתו היא תרקוד, כן רציתי לעצבן אותה, היא אפילו לא מכירה אותי. אני פשוט נוראית לא כי עשיתי את זה, אלא כי זה כ"כ שפל ופתטי ודפוק, אבל הייתה השפעת אלכוהול והייתה השפעת קנאה, ולא עמדתי בזה. בכל אופן ראיתי את החבורת בנים שהיא וחמשת או ששת חברותיה "התלבשו" עליה, אז הסתכלתי מידי פעם, הבנים גם דפקו לי מידי פעם מבטים ובסוף הערב רקדתי בדיוק עם הבחור שהיא רקדה, והיא לא ידעה מזה נדמה לי, אבל עדיין זה הביא תחושת סיפוק. פתטית כבר אמרתי ? 
במועדון באותו לילה, ראיתי גם חברים של שניר, הרגשתי שאחד מהם פשוט בוחן ללא הפסקה מה אני עושה ועם מי אני מדברת, זה היה קצת מוזר, אני מקווה מאוד שהוא לא תכנן להעביר מידע לשניר, לא שעשיתי משהו רע חלילה, פשוט לא בא לי לבוא לספר לו בכיף על הסוף שבוע שלי ולשמוע שהוא כבר יודע ובכלל שמע את זה ביותר מופרך או שונה.

טוב עניין שניר וערן נגמר, ערן לתמיד, שניר מן הסתם עוד ישוב להופיע.
הערות קטנות על החודש וחצי שנעלמתי (שוב סליחה :
1. יולי אחותו של שניר, היא בן אדם מדהים, שזכיתי להכיר בזכות מישהי גם נורא מדהימה שהיא חברה של שתינו . יצא לי להיפגש איתן שוב פעמיים, ואני שמחה שיצא לי מפני שהן חברות מדהימות. חשוב לציין גם שהן יותר קטנות ממני, ולא חשוב לציין את זה כי זה מוזר, אלא להפך ! זה מדהים, תבינו גיל לא משנה בכלל, הקשר שנוצר לך עם בנאדם לא צריך להתבסס על רגע בן כמה הוא מאיפה והאם הוא ככה וככה וככה (כל אחד והקריטריונים שלו) , כמובן אמינות זה חשוב ואכפתיות ואוזן קשבת , אבל נגיד כסף או מקום עבודה? לא צריך לעניין . (לכל מי שתהה לעצמו לרגע אז לא, שניר לא בן 60 ולא בן 8 )
2. רצון ואמונה הם הדברים הכי חשובים בלנסות להגיע ליעד מסויים, מפני שיכולת תמיד ישנה. "אם תרצו אין זו אגדה" "מי שמאמין לא מפחד"
3. פנקייקים זה טעים, גם כשאני מכינה אותם טיפה "צולע".

תגובות יתקבלו בברכה, וניפגש בשבוע הבא או בסופ"ש - הפעם זו הבטחה ! 



נכתב על ידי , 25/6/2014 00:49  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למ.הכותבת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מ.הכותבת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)