״סליחה איפה המשרד של המנהל?״ שאלתי איזו אחת שעמדה מאחורי בר
היא הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח (להזכירכם הייתי עם מסיכה) ״שם״ היא הצביעה על מסדרון צר שהיה ממש בפינה של המועדון ״תודה״
עמדתי מול הדלת של המנהל לקחתי שלושה נשימות ״אוקי ריקי את יכולה לעשות את זה״ חשבתי לעצמי ודפקתי על הדלת ״פתוח״ נשמעה צעקה מבפנים ופתחתי את הדלת
״את זאתי שטופז דיברה איתי עליה?״ ואחרי שהיננתי הוא אמר ״אוקי נקודה טובה אחת יש לך יש לך אחלה גוף מה שאומר שאת יפה״
״תודה, אני חושבת. ועכשיו איפה אני צריכה לרקוד? בחדר הקטן הזה?״
״לא מה פתאום בואי נעלה אותך לבר״ הוא התרומם מכסאו ורק אז שמתי לב עד כמה הוא גבוה והתחלתי ללכת אחריו עד שהגענו למדרגות שנותנות גישה קלה לבר וסימן לי לעלות על הבר הוא הלך לכיוון של הדי.גיי. והפעיל לי איזה שיר קפיצי במיוחד
התחלתי להניעה את הגוף שלי לאט לאט שכחתי מעצמי ופשוט רקדתי והזזתי את כל הגוף שלי ואז נגמר השיר ונשמעו שריקות ומחיאות כפיים מכל מי שהיה במועדון
״ווואאאוווו..... כאילו ווואאאאאוווווו........ מדהים, התקבלת!!״ אמר אודי
״באמת?, תודה!״ אמרתי והסתכלתי אחורה ועמדה שם איזו אחת והיא חייכה אלי וקרצה ״היית מדהימה״ היא אמרה
״כן, התקבלת ואת מתחילה היום בערב בשעה 7:00. רק אפשר לדעת איך קוראים לך ומי את?״
״לא, זה סוד וסודות לא מגלים״ אמרתי וירדתי מהבר ״אזזז... ניפגש היום ביי....״ ויצאתי מהמועדון וראיתי את טופז עומדת על הקוצים מחוץ לרכב היא התסתכלה עלי וסימנה לי באוויר ״איך היה??״ ואני עשיתי לה סימן של וי ורצתי אליה
״אני לא מאמינה, התקבלתי!!!!״ צרחתי
״אני לא הייתי מאמינה אם לא היית מתקבלת״ היא אמרה לי בחזרה ודחפה אותי לרכב ונכנסה אחרי ״יאללה נוסעים לקניון״
״למה צריך?״ שאלתי אותה
״גברת, אלף כל את יכולה להוריד את המסיכה שלך? זה מציק לי לראות אותך ככה 
ובית כל את התקבלת לעבודה כרקדנית במועדון את צריכה לבוש מתאים״
״אוי ואבוי זה החלק הרע שבסיפור״ ראוי לציין שאני שונאת את כל הבגדים שחושפים יותר ממה שצריך (וזה אומר מחשוף שמגיע עד לפופיק, שורטים שחושפים את כל התחתון וגם כאלה שהם קצרים מידי, חולצות שחושפות את כל הגב עד לקו של התחתון) והכי אני שונאת את השמלות שחושפות את הכל וזה מה שאני צריכה לקנות עכשיו מה לא עושים בשביל כסף?

״יאאלללה היגענו, צאי!״ צעקה לי טופז באוזן
״טוב, שלא החרשת אותי״ החזרתי לה צעקה
״יאללה בלי שטויות בואי״ היא אמרה ואז הואלתי בטובי לצאת מהרכב נכנסנו לקניון

~כעבור שלושה שעות~
״יואאאווו כבר כבד לי בידים טופז בואי נעצור שניה ונשים את כל מה שקנינו ברכב אז יודעת שיכולים לכייס אותנו בלי שנשים לב לזה מכל השקיות שיש לנו פה?״
״סתמי את והקיטורים שלך ובואי מהר לרכב לפני שיגנבו לנו משהו ולפני שתמשיכי לעצבן״ וכך היא פשוט משכה (!!!!!) אותי לכיוון החניון ושמנו את כל השקיות בפגז
״את לא רעבה??״ שאלתי אותה
״את לא תסתמי אפילו לרגע?״ היא נאנחה
״זה לא מה ששאלתי״ אמרתי לה
״כע אני רעבה״ רק היא אמרה את זה ומשכתי אותה לאחד מהבתי קפה בקניון
מיד הגיעה איזו מלצרית שבאה לקחת ממנו הזמנה
״לי שוקו עם קצפת ופיצפוצי שוקולד וקורסון ולה....״ אמרתי וסימנתי לטופז להמשיך אותי
״לי אייס קפה עם קורסון״ היא אמרה
אחרי חמש דקות ההזמנה שלנו הגיעה והתחלנו לדבר (בלה... בלה.... בלה....)
ואז שמעתי שני אנשים מדברים מאחורי.....