וליד חדר המנהלת עמד....

דילן!!!! מה הילד הטחון הזה עושה בבית ספר הזה?. הוא נשען על המשקוף של הדלת וטייס על החדר עד שעינייו נתקלו בי.
"הופההה... את מי רואים פה!!!" הוא פתח עיניים ואמר 

"אני לא מאמינה שזה קורה" מלמלתי לעצמי בקול והוא הלך צעד אחורה מקמט את מצחו
"הקול שלך מוכר לי" הוא אמר לי והלב שלי קפץ
"אההה...... באמת? כאילו לא למדנו מתישהוא ביחד והתוכחהפנו כל היום. אז זה באמת ממש מוזר שהקול שלי מוכר לך"
"תשמרי על הקול שלך גברת, את לא יודעת למה אני מסוגל"
"מסתבר שאתה לא יודע למה אני מסוגלת"
"באמתת...?! נוווו... תראי לי" הוא התגרה בי
"סבבה" באתי להוצאי את הפלאפון שלי ולהראות לו את התמונה שלי עם מסיכה ולהגיד לו 'מילה אחת שלי והבחורה שאתמול אמרתה לה שאתה אוהב אותה תעיף אותך לקיבינימט' אבל, אז המזכירה התערבה
"דילן תיכנס למנהלת ואת גברת צעירה מה את צריכה?"
"כן, שלום קוראים לי ריקי אני תלמידה חדשה ואני צריכה את המערכת שלי והכיתה שאני נמצאת בה"
"שניה אני יחפש, הההווווו.... הנה אני מדפיסה לך" ואז נתקעתי במזכירות בערך חצי שעה כי היא ניסתה להדפיס לי את המערכת ללא הצלחה. עד שיצא הדף יצאה לי הנשמה "כיתה י''א 5 אצל רונית, בהצלחה"היא אמרה מתנשפת מכל הדפיקות על המחשב ועל המדפסת, בדיוק שהיא אמרה את זה דילן יצא 
"מסתבר שאנחנו באותה כיתה" אווייי.... לא..... למה המזל הרע רודף אחרי? הסתכלתי עליו וראיתי אותו מחייך חיוך זדוני, פשוט גילגלתי עיניים ועקפתי אותו הולכת לחפש את הכיתה שלי.
אחרי 10 דקות מצאתי את הכיתה הזו, כאילו מה....? למה תוקעים את הכיתות בסוף העולם שמאלה? דפקתי על הדלת ופתחתי אותה ואז ראיתי את המורה יושבת על הכיסא רגל על רגל וו.... מעשנת? הייתי בשוק
"סליחה? את רונית?" שאלתי אותה והתקרבתי אליה עם פרצוף המום
"כן מותק, סליחה על הסיגריה פשוט הם ממש הגזימו" היא הצביעה על הכיתה שבכלל לא שמה לב נראה לי שהמורה שלהם מעשנת סיגריה " והוציאו אותי מדעתי אז הייתי חייבת, אז את התלמידה החדשה?" שאלה והיננתי "שבי שם" היא הצביעה לי על הקצה של הכיתה "אני מושיבה שם רק (!!) תלמידים טובים, תוכיחי את זה"
"תודה המפקדת" הצדעתי לה והלכתי למקום שלי, התיישבתי על הכיסא ואז דילן קלט אותי.
"חברים" הוא אמר בקול וכולם השתתקו "תכירו את ריקי היא תלמידה חדשה ולפי המקורות שבידי היא נותנת לכולם" כולם צחקו ואני הייתי בשוק!! והחלטתי לא לשתוק.
"רוצה לראות משהו?" פניתי אליו ופתחתי את התמונה שרציתי להראות לו במזכירות
"אוקי, מה את רוצה?" הוא שאל אותי בקוצר רוח כי קטעתי אותו במהלך מסע ההשמצות שלו נגדי.
"אתה מכיר אותה?" הצגתי לו את התמונה והוא נהלם דום "מילה אחת שלי והבחורה שאמרת לה אתמול..... אתה כבר יודע מה תעיף אותך לאלף עזעזל" החלטתי לא להביך אותו יותר מידי עם מה שהוא אמר לי .
"תחזרו לעיניינים שלכם" הוא אמר לחברים שלו ואז חזר אלי "את מכירה אותה?" הוא לחש לי
"לא, סתם יש לי את התמונה שלה מה נראה לך?"
"מי זו?"
"לא נראה לי שהיא רוצה שאני יגיד אז אני לא אומרת"
"את גם לא אומרת לה את מה שאמרתי לך היום"
"ואם כן מה?" התגרתי בו יודעת שהמילה האחרונה היא שלי
"אני לא יודע, אבל בבקשה אני אוהב אותה"
"לפי מה שקרה פה מקודם זה לא נראה לי" אמרתי ויצאתי מהכיתה כי בדיוק נשמע צילצול ודילן נותר מאחורי מהורר
"לאו את הולכת? הכיתה שלנו מסיימת עכשיו"הוא צעק אלי אז שלחתי לטופז הודעה שתבוא לאסוף אותי
"אוקי אני יוצאת עכשיו עוד 5 דקות אני אצלך" היא שלחה לי חזרה. לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה.
"ריקי את לא אומרת לה כלום" דילן ניצמד אלי מהרגע שיצאתי משער בית הספר
"אני יחשוב על זה"
"תבטיחי שלא תגידי כלום"
"אני לא מבטיחה כלום"
"נוווו.... ריקי....." הוא נאנח
ואז טופז הגיעה סוף-סוף......

לימודים.......... :(

שיהיה בהצלחה לכווולםםםםםםם!!!!!!!!!1