-קטע לנושא החם: שרביט הפעם הראשונה-

אני מדברת על היום הראשון ללימודים. נכנסתי לכתה בתהרגשות. לפחות רבע מהילדים זיהיתי, במיוחד ארבעה, אחד ידיד שלי, שמחתי כשמעתי שהוא בכתה. שני, ילד שסופר-התאכזבתי שהוא בכתה שלי הבנתי שזה לא הולך להיות פשוט, עוד אחד כזה, והאחרונה והסוף-סוף חביבה-ילדה שהכרתי שנה לפני בגן ונהייתי חברה מאוד טובה שלה. ההורים שלי ואח שלי תמיד אמרו לי שאנחנו מתאימות עוד לפני שהיינו חברות. המורה הייתה נחמדה, ובטח יחסית למורה שיש לנו עכשיו. אהבתי את המורה שלנו, והיא אהבה אותי, היא עשתה פעילויות, ובקושי שיעורי בית, ודווקא גם לימדה אותנו יפה. בשיעורים הראשונים לא למדתי כלום, למדתי לקרוא בגן חובה, למרות שלא לקחו אותי לחוגים, והגן שלי לא עשה הרבה פעילויות, ידעתי לקרוא וגם לכתוב כמה מילים. הרבה יותר מכל השאר זה בטוח, ההתקשות היחידה שלי הייתה זה לכתוב א' בדפוס. אני פשוט לא הבנתי. במקום א' הייתי כותבת x. אני זוכרת שיום לפני הלימודים קיבלתי מכתב מראש הממשלה, אבל זה בטח היה סתם מכתב, כזה אוטמטי, שנשלח לכל הילדים שבדיוק סיימו גן חובה. ביום הראשון ילדי כתה ד'  עשו בשבילנו טקס ועברנו מתחת לשערים מבלונים ופרחים. זה יום ממש מרגש ולא נראה לי שאף פעם אשכח אותו.

קמתי. משעמם לי, כמו בכל בוקר שבת, כי בבוקרים רגילים אני לא יכולה להתשתעמם יש לי כל-כך הרבה דברים לעשות! בבוקר רגיל, אפילו לקום מהמיטה זה קשה, ולצפות ליום ארוך במיוחד של לימודים שהם, דווקא כן משעממים. אבל הכי נורא בבית-הספר זה הכתה שלי במובן הילדים שמשגעים לי את השכל! אני שוקלת אם בשנה הבאה (כתה ה') אני אעבור כתה מה'3 לה'2. בנתיים אני רק בד'3 וזהו. הטבות של כתה ד'2:

1. כל פעם שהם מסיימים חוברת הם עושים מסיבה! כיף להם! מה לנו עושים? מטלה חדשה: להביא את החוברת החדשה ולעשות 10 עמודים בבית..

2.הילדים שם נחמדים... יחסית. מה אצלנו? כל הבנים רק צועקים: כדורגל כדורגל כדורגל!!!

3.מערכת השעות שלהם יפה ומסודרת מה אצלנו? אין לנו מערכת שעות, כל יום אנחנו צריכים להביא בתיק את כל המקצועות!!!

4.הם הרבה יותר קרובים לחצר, ולמסדר הבוקר.

5. כל הילדים שאיתי בחוגים הם מד'2, אומנם מד'3 אין אף-אחד שאיתי בחוג.

6.שנה הבאה, להם הולכת להיות מורה כייפית יחסית, ולנו את הכי מעצבנת (לפחות ככה אני חושבת)

7.כל יום הם מקבלים בערך מקצוע אחד לשיעורי בית עם שני עמודים, אנחנו בדרך-כלל 4 מקצועות עם 3 עמודים בכל אחד.

אני חושבת שאתם מבינים למה אני כל כך מקנה. אבל כבר שכחתי את נושא הקטע, אז בקשר לזה, גם שם יש ילד שמעצבן אותי, אחי הגדול, בן 14 (ואם לא הזכרתי אני בת 10) טוב קמתי. אכלתי קורנפלקס 'בריאותי' דק ולא ממש טעים. הייתי מעדיפה פנקייק, זה יום שבת! פנקייק זה המאכל הקבוע שלנו ליום שבת. נשארתי רעבה ובקושי אכלתי. נכנסתי למשחק האהוב עליי באייפד שלי, האמת לא האייפד שלי, בחיים לא יתנו לי אייפד, אומנם לכל הילדים בכתה שלי יש מיני אייפד וטלויזיה בחדר ומחשב משלהם ואייפונים, ולי רק טלפון נוקיהטאץ' ועוד יד שניה. האייפד של אמא שלי אבל היא בקושי משתמשת בו אז הוא הרוב שלי, אבל הכי מעצבן-לאח שלי יש אייפד ממש ממש טוב משלו!!!!!!!! כל-כך לא פייר, אז מה אם הוא יותר גדול ממני??