בואו נדבר על זה..
זה נושא נורא עדין, וכל משפט שאני אכתוב פה יכול להיות אולי יתפרש אצל מישהו לא נכון, אז מראש סליחה.
זה נושא נורא שברירי וקרוב לליבי.
להטרדה מינית יש 2 צדדים.
את המטריד ואת המוטרד.
אני לא הולך לכתוב פה על הנושא בצורה תקשורתית סוקרת.
אני רוצה לכתוב על איך הוא נוגע בי אישית.
יש מישהו מהכיתה.. הוא מוצא חן בעיניי.
והרבה זמן שאנחנו דיברנו.. ומתישהו גם התחלתי לחתור קצת למגע.
אמרתי לו שברגע שזה מטריד אותו שיגיד לי.
הוא אמר לי שזה בסדר.
הוא אמר לאחרים שזה לא.
דיברתי עכשיו עם ידידה שלי והיא אמרה לי שאולי פשוט לא נעים לו להגיד לי שזה לא נעים לו.
עכשיו יעני אני בנעלים של המטריד.. אני נורא מבולבל.. זה לא או כן..? וקצת לא זה מספיק בשביל להפסיק? אבל מצד שני ההורמונים ואולי הוא סתם לא רוצה שידעו שהוא גיי ומפיל את זה עלי.. (אולי הוא בכלל לא..)
אני לא יודע..
אז לפעמים אנחנו נפגשים ואני לא חותר למגע.. ולפעמיים כן.. ולפעמיים זה בסדר אצלו ולפעמיים לגמרי לא..
עכשיו, בתור בנאדם שיצא לו לחוות הטרדות מינית בעצמו (בינינו.. מי לא?) הדבר ה-א-ח-ר-ו-ן שאני רוצה לעשות זה להטריד מישהו.. זה משתק אותי וממלא אותי בעצב רק מלחשוב שגרמתי למישהו להרגיש ככה...
אבל.. הוא אומר שהוא לא רוצה כדי לא לצאת גיי? או שהוא באמת לא רוצה?
פגשתי כבר אנשים שאומרים שאיכס והומואים זה מגעיל.. אבל בתכלס הם בעצמם חותרים למגע..
זה מערער אותי.. כי עד כמה מילים של בנאדם קשורות לרגש שלו..?
אני מרגיש קצת רע ואנוכי שאני רוצה מגע אם אנשים שמוצאים חן בעיניי. אבל לא כולנו רוצים?
ושוב.. הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לגרום למישהו לחוש מוטרד. כי אני יודע עד כמה זה הרגשה נוראית.
זה באסה להיות בצד המוטרד. באסה גדולה.
אבל זה נורא מבלבל להיות בצד המטריד. לפחות עבור בנאדם שלא רוצה להטריד.. אבל כן רוצה מגע.
וכן עדיין בעייתי לדבר על זה בגלוי..
כי זה עדיין בעייתי להיות הומו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The guy with the brown hair