כבת יחידה
להורים גרושים תהיתי תמיד איך זה כשיש לך אחים.
אמנם יש
לי שתי אחיות מנישואיה השניים של אימי שגדלנו יחד והן מבחינתני אחיות קרובות
ואהובות לכל דבר, אך תהיתי איך זה לשאת את אותם שילובי הגנים עם אנשים נוספים
בעולם הזה.
לא פעם
התבוננתי במראה ותהיתי אם הידיעה שרק אני, מיקס של שפתיים עבות, עיניים ירוקות, אף
עגלגל, לחיים עגולות, שיער מתולתל, נמשים, המהווה
את השילוב ביחיד בעולם של שני הוריי הביולוגיים, זה מרגיש לי יותר מיוחד או
יותר בודד.
מזכרת
נצחית לזוגיות סוערת ובעייתית שנגמרה בצורה מכוערת והרסה כל פיסת זיכרון נעימה,
בהנחה שהיו גם כאלו למרות הסיפורים עליהם גדלתי.
היום,
התבוננתי בשני הבנים שלי. דומים אבל שונים. מרגשים ומקסימים אותי כל אחד בדרכו.
והבנתי שלא משנה מה יקרה, הם כבר לא ירגישו ככה.