"אנה מוכשרת המון פוטנציאל"

לרגע הוא לא היה סטודנט ערבי צעיר מהמכללה,

לא זה שסביר להניח מצביע ל"רשימה המשותפת" בקלפי,

לא זה שסביר להניח לא שירת בצבא,

ולא זה שאי אפשר לדעת באיזה צד הוא כשיש פיגוע או מלחמה.

לרגע כל מה שהוא היה עבורי זה בחור מקסים שמיהר להתכופף ולהרים מהרצפה את השפתון שנפל לי תוך כדי הליכה,

אפילו שהיה שקוע בשיחת טלפון ואפילו שהשפתון לא ממש נפל לידו.

הוא חייך אליי כשהושיט את השפתון לעברי, תוך כדי שממשיך בשיחת הטלפון שלו.

חייכתי אליו, אמרתי תודה רבה והלכתי.

כל אחד מאיתנו חזר בסיומו של אותו רגע בחזרה לחייו.