מרמור מסייע לאופטימיות

פתאום נזכרתי שאני יכולה להקיא מילים. בלי היגיון. בלי מחשבה. לזרוק הכל באוויר.

ואולי לרגע זה יעשה לי סדר.

לא יודעת איך להתחיל ומאיפה. כל המחשבות בראש מתנגשות זו בזו.

מתרגשת מהמחשבה ולחוצה בו זמנית.

אולי יש סיבה שעושים דברים לפי סדר מסוים? והאם זה הדפוס? ואולי הכל יהרס ברגע?

האם אכפת לי מה הסביבה תחשוב? האם אכפת לי מעצמי?

ומה אני רוצה בכלל? 

ואיך זה תמיד שבמצבים של קושי יש לי כ"כ הרבה מילים בראש, וברגע שהן עוברות לכתב הכל עוד פחות ברור מבד"כ.

שאלות שרצות בראש בלי הכרה.
מחשבות שלא נותנות לי מנוח.

ומה באמת יעזור לי להיות רגועה? יש משהו כזה בכלל?