טוב אז ככה אני חושבת שאיבדתי את זה...אולי כי אני פשוט זורמת ולא מתכננת...
הנה לכם שיר משנת 2007
גורל
מתפתלת בגלגל,
משתדלת לא לעד.
סוטה שמאלה,
כשרוצה ימינה.
פוחדת למעלה,
דורסת למטה.
הולכת בעקבות פיות,
לתוך מערות חשוכות.
מאבדת את עצמי
בכיוון הירח,מסתנוורת.
בדרך השמש, פורחת.
אהבה ושנאה, משיכה ודחייה.
הכל כואב , הסוף דועך.
נטרפת מהחושך,
נשרפת מהאור.
מבינה מציאות בעזרת הדמיון.
מכתיבה עבר, מחסירה עתיד.
נעלם הזמן!
השעון קיים.
יש מה לתקן
זה רק הזמן שמתקתק.
והנה לכם שיר מהלילה הזה... יש רגרסיה משהו...
ככה זה נראה משם
שעת צהריים מגיעה,
ואני רוצה לחיות.
ואני רוצה למות.
באותה מידה.
השמים אפורים,
שעת ערב.
והגשם מלוכלך.
אין דבר יבוא המחר.
ושמש גדולה תזרח.
השמש דווקא זורחת לי בלילות,
השמש פורחת לי בלילות
לילות בלי שינה..
לאן אני בורחת וממה?
סיגריה של בוקר,
אוי כזה אושר.
אולי אכתוב מכתב
אולי אתלוש ת'דף.
טעם של דם בצהריים,
טעם של קפה עם סוכר,
אבל אני אוהבת אותו מר!
שמש בין העננים, אולי יש תקווה.
בערב כולם אמרו שהיא יפה,
אך ריקה מתוכן, הם צודקים, אולי...
אלוהים יפיל אותם אחד אחד.
עוד הלילה.
לילה, אני לא רואה,חשוך.
סוף.
אני לא יודעת לי זה נראה שאני לא בכיוון הנכון.
שיהיה, אז אחלה בוקר ציפורים!