טוב, אז החלטנו לקחת הפסקה.
אנחנו עדיין גרים ביחד אבל בחדרים נפרדים אבל ישנים באותה מיטה.
אבל לא זוג יותר בדיוק. לא רוצה בן זוג אחר, פשוט לא רוצה זוגיות.
לא רוצה להשקיע, לא רוצה להתאמץ, לא רוצה לשאול, לא רוצה לספר.
רוצה בפעם הראשונה בחיי לקחת את כל האנרגיות שיש לי ולהשקיע אותן 100% בעצמי.
להתרפא. לעשות מה שבא לי. להפסיק להתחשב. להפסיק לחשוב.
נראה איך העניין הזה יתקדם בחודשים הקרובים, אבל שנינו מאוד מרוצים מזה (לפחות כך טוען).
סיכמנו שאפשר לשכב עם אחרים - מעניין איך זה יעבוד. אבל גם הפן המיני הוא חלק מהאישיות, וזה פן שלא זכינו לחוות כמו שצריך בזוגיות נוכח הפחדים שהגעתי איתם והמוסכמות והתבניות שיצרנו לעצמנו לאורך הדרך.
נראה אם אקנה לעצמי מיטה או לא.
אני צריכה לסדר את החדר, עכשיו כשיש לי חדר משלי.
קצת מוזר, קצת לא ברור, אלו החיים.
אבל אני מרגישה הרבה יותר טוב. זה כל מה שרציתי.
לא רציתי להעיף אותו מחיי, פשוט רציתי להיות לבד. להיות עם עצמי. לחשוב על עצמי.
להשקיע רק בעצמי. אף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות, והנה זה.
ממש מעניין לגלות איך זה יהיה ומה זה יניב.
אבל אני מרגישה שזה הדבר הכי נכון שאפשר לעשות.
אולי אתחיל לעדכן פה יותר, העדכונים עוזרים לי לתפוס פרספקטיבה.
שלכם באהבה (חסרת מאמץ והשקעה), סבטי.