הבלוג של סבטי

מחזור. שזה נחמד כי פספסתי גלולה בתחילת החודש והיה חשש קל, אך FEAR NOT. מחזור.

המיניות שלנו ממש השתפרה לאחרונה.

שכבנו 3 פעמים השבוע!

אני חושבת שזה בגלל שלאחר תקופה מאוד ארוכה של אכילת סרטים רגשית כלפי עצמי (למה אני לחוצה, למה אני לא רוצה) החלטתי פשוט - אין לי בעיות עם מין. זהו. דיי. אין לי שום בעיות עם מין וסקס והכל בסדר. אז כשפתאום מצאתי את עצמי רוצה ומתלבטת אם לפעול, אמרתי לעצמי 'רגע אחד - אין לי בעיות עם מין, אני פשוט אעשה מה שבא לי' ☺

אז העניין הזה בהחלט נחמד. וגם כשלא בא לי זה בסדר, זה הגיוני. לא באה כלפי עצמי בטענות שונות.

אז זה ממש נחמד. מאוד מעודד. מאוד משמח!

בכללי אני ורועי ממש ממש בטוב.

היה משבר קטן בחג הפסח אבל מאחורינו, אנחנו באמת בטוב - רציתי להגיד לאחרונה, אבל פייר, אנחנו כמעט תמיד בטוב. לא ידעתי שיש זוגות שאוהבים אחד את השני, והנה הופ אני כאן, בזוגיות באמת טובה, שאנחנו רק צוחקים ונהנים כל הזמן. באמת 90% מהזמן זה כיף וצחוקים (וגם שיחות משמעותיות ועזרה ותמיכה), 7% נותרים זה ריבים קטנים ורגעיים ורק נניח 3% הם ריבים רציניים. אני סבבה עם הסטטיסטיקה הזאת.

חושבת על זה שעוד שנה (כבר פחות) אני מסיימת את התואר. נחדש את החוזה עם הדירה הנוכחית, כי לרועי נשארו עוד שנתיים, ועל אף שלי נשאר עוד סמסטר שיסתיים במרץ בערך, אני מתכננת לטוס ליפן באזור מרץ-אפריל לחודשיים ואז לחזור - יש לי עבודה שאני נהנית ממנה ורוצה למנף אותה, אז אין לי סיבה לחזור במאי ולהתעסק מחדש בבלאגנים של דירה. אבל אחרי זה ממש כבר בא לי לעבור, נמאס לי מהעיר הדלוחה הזאת, הכל פה מלוכלך ומגעיל, אנשים פה גסים, אין שום ירוק בעיניים (חוץ מכמה פייסלים, שגם מהם נמאס לי לאחרונה, זה כבר לא עושה טוב על הלב כמו פעם).

מעניין מה יקרה אחרי שאסיים ללמוד. זה כאילו להתחיל את החיים האמיתיים, הבוגרים. אני שמחה שבסוף יש לי עוד סמסטר כי זה אומר עוד חופשת קיץ להנות ממנה לפני שאני מתחילה. לפני שאני צריכה לחשוב על לעבור דירה למרכז בלי רועי? על לחפש עבודה אחרת? יהיו כמה שינויים, אבל אלה החיים. אני לא בנגד, פשוט מנסה להנות מהעכשיו.

בעבודה סה"כ ממש טוב. אנחנו משתתפים בכנס קטן השבוע, וזה כנס ראשון שאנחנו משתתפים פה, אז הלחץ בשיאו. דיי נמאס לי מזה, הפכתי להיות מנהלת לוגיסטית וזה לא כיף בכלל, אבל לפחות זה התלכד עם השבוע מחזור ככה שזה יהיה פשוט כמה ימים מבאסים וזהו. הכנס ברביעי ואחריו אני אצטרך לטפל בכל הדברים שהזנחתי לטובת הכנס, אבל זה בסדר, זה אומר שיהיו הרבה שעות.

ביום חמישי אני ורועי נצא למסע קניות כי יש חתונה של חברה טובה (קיילה) שבוע הבא! מאוד מרגש

עשינו לה מסיבת רווקות ודיי סבלתי.  היה שלב שגם ריחמו עליי כי אני ורועי אוטוטו סוגרים 7 שנים ועדיין אין טבעת באופק. תודה על הרחמים אבל אין צורך בהם! אני מאוד מרוצה מהזוגיות שלנו, אני לא רואה הבדל בינינו לבין זוג נשוי (טיילנו יחד, חיים יחד ומנהלים ביחד משק בית משותף כבר כמה שנים, היינו בסגר קורונה ביחד, יש לנו חשבון בנק משותף...) חוץ מהעובדה שהוא לא שבר כוס. רק בא לי הצעה כיפית ורומנטית, והבהרתי לו את זה, אמר שיציע כשיסיים את הלימודים. נראה איך יעשה את זה, אבל בכל מקרה יש עוד זמן, מה הלחץ? אני רק בת 24.

השנה הנוכחית (2022) ובפרט הסמסטר הנ"ל פשוט רצים רצים רצים. האמת שאני מאוד נהנית אז זה הגיוני. 

איזה כיף

קצת הפסקתי עם האיטלקית לאחרונה. אני מרגישה שאני ברמה לא רעה (אני חושבת שאסתדר אם יזרקו אותי באיטליה), ותוהה לאן להמשיך מכאן. קצת מבאס לתחזק לבד שפה שאין עם מי לדבר, אז אולי אני אעבור ללמוד גרמנית? גם רועי רוצה ללמוד, אז זה יהיה נחמד. חוץ מזה שיהיה כיף שנוכל לדבר על מתי הולכים הביתה כשאנחנו עם אנשים אחרים. נראה לי אני אתן פוש לגרמנית ואראה אם זה זורם לי.

השמנתי וחזרתי להיות 61 קילו, כפי ששקלתי בתיכון. עם זאת - זה לא מפריע לי, בכלל. אני חמודונת ויש לי בטנונה ויש לי ירכיים חמודות ואחלה תחת ואין שום סיבה להטריף את עצמי על מנת לשקול פחות. אני אוהבת את איך שאני נראית, מרגישה נשית, לא מחפשת רווח בירכיים.

כל החודש הזה היה דיי כיף ואמור גם להמשיך להיות כיף.

מבחינת לימודים הכל טוב, לא הכי משקיעה אבל גם אין באמת צורך אם אני עושה 14 נק"ז, שומרת על הממוצע 85 שלי. אני ממש רוצה לטוס בקיץ, עם עצמי ועם שיר ועם רועי. נראה מה מזה יסתדר. קניתי כרטיס לפסטיבל mad cool באמצע יולי, והחלטתי שאני אסתדר עם הבחינות, אבל ככל שאני מתקרבת לתאריך אני מבינה שאין בכך צורך. אני אפספס מבחן אחד בוודאות אם אטוס, וייתכן שאפספס מבחן נוסף במקרה של בידוד או משהו כזה, וזה פשוט לא שווה לי. מעדיפה לטוס בראש שקט אחרי שסיימתי עם כל המבחנים והעבודות, ולא לטוס במחשבה שאני חוזרת וצריכה ללמוד. אז חראם על ה250 ש"ח של הכרטיס, יהיה בסדר. ממש מחכה לטוס tho, ממש.

חוץ מזה הכל באמת בסדר.

אין שום דבר מיוחד והכל שגרתי ונעים.

לפעמים קצת משעמם לי כי אני לא נמצאת בתחושת חיים-או-מוות במשך שעות באופן יומיומי לתקופה של שנים, כמו שהייתי מורגלת לחוות. אולי זה טוב. אולי אני אחפש דרכים קטנות להצית אנדרלין. אולי אני סוף סוף אעשה קעקוע. נראה.

מחר רועי משתתף בטקס ומקבל תעודת הערכה על הישגיו הלימודיים, ואני חוגגת 100 יום ללא תלישות (טריכוטילומניה). החלטנו שנעשה משהו כיף כדי לחגוג לשנינו. מחרתיים הכנס המדובר, ובוודאי שתהיה הקלה גדולה אחריו, ואז שופינג עם רועי, בסופ"ש נחזור הביתה לארוחת שישי אצל הוריו, בשני אני בת"א, בשלישי הבא חופש ליום הסטודנט, ברביעי מסיבת בריכה וחתונה - המסיבת בריכה בדגש טראנסים, אז אנחנו מתכננים לבוא למסיבה, להשתחגז כל היום, ואז לבוא לחתונה, להתלבש יפה ולהתפרק על ראשונות. נראה לי שיהיה מצוין.

אוהבת מאוד!

שלכם, סבטי.