כשאנחנו חושבים (וחושבות) על איפור ועל הקשר שבין צבעים מלאכותיים לפנים ולגוף, הדימוי שקופץ לנו לראש בדרך כלל הוא מסקרה, אודם, עפרון עיניים- כל דבר שיכול לעזור לאישה בניסיון להתייפות, לתקן, לשפר, להדגיש ובעיקר- לעשות רושם טוב ומושך. מתוך כך בדרך כלל נגבש עמדה לגבי המושג "איפור"- בעד או נגד.
מה שאנחנו נוטים לשכוח, היא העובדה שמנהג ההצטבעות היה כאן הרבה לפנינו, וככל הנראה ימשיך גם אחרינו- כבר אלפי שנים שאנשים, מכל הקשת הרחבה של תרבויות העולם, מוסיפים צבע לטבע האנושי- בין אם למטרות הסוואה, טקסים מקודשים כאלו ואחרים, שידור מסר, כלי דרמטי בתאטרון ועוד. כמעט לכל תרבות ישנם מנהגי איפור וצביעת פנים וגוף משלה, ויש משהו יפהיפה בבחירה הזו לאמץ את הצבע כחלק אינטגרלי מהזהות, מהתרבות ומהקיום האנושי, גם בלי יותר מדי יומרות.
(Dennis Redmoon of the Seminole-Cherokee Nation (AFP PHOTO / Brendan SMIALOWSKIGetty Images)
חינה תימנית מהאתר הזה, שבין השאר מסביר על מסורת החינה בתרבויות יהודיות
מצגת וידאו של הנס סילבסטר עם תמונות מדהימות של אנשי שבטי הסורמה והמורסי בדרום אתיופיה (מכיל עירום)
גם בימינו אנו, האיפור הוא הרבה מעבר לרוטינת האייליינר היומית של נשים כה רבות. מיצוי הפוטנציאל הגלום ביחסי הפיגמנט-עור אמנם לא בא לידי ביטוי שלם ברחוב וביום-יום שלנו, אבל הוא שם, מעבר לפינה, במסיבות, בפסטיבלים ובצילומים ייחודיים, שחושפים בפנינו דרך מבע ייחודית ששופכת אור חדש על מושגים של אמנות, אסתטיקה, יופי, תרבות והתייחסויות תרבותיות, וכמובן על הפנים שלנו-, כקנבס, על כל המשתמע מכך.
Bodypainting Photography: Bonnie Stanley :: Bodypainting: Scott Fray & Madelyn Greco of LivingBrush
abstract impression - carola remer for vogue japan beauty april 2012, photographed by ben hassett
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
