יום הולדת.
זה לא שאני מתכוונת אני פשוט מתעצבת
שעברה עוד שנה שכמעט כלום לא הספקתי.
אז נכון שהיתה לי שנה מעולה ועדיין ביום הזה היתה לי תחושה לא טובה, נוגות שכזו שלא מסכימה להרפות
וכמו מלכודת אצבע סינית ככל שהזמן עובר היא לוחצת יותר ויותר
וככל שלוחצת עליי אני קטנה למימד של גולה תכלת כמו שיש אצל סבתא בצנצנת
שתמיד הייתה נזהרת ואומרת שלא לבלוע את הגולה כי אפשר להיחנק
וזה מזכיר לי את השאלה -
מה היית מעדיפה, לטבוע או להישרף?
והתשובה שלי היא שלטבוע זה פחות כואב
הוא אמר לי שלטבוע זה שבירה מנטלית ושריפה זה כאב ממשי
אני רגילה לטבוע, זה כבר כמעט טבע שני
אז התעטפתי בו הוא התעטף בעשן
ובמחשבות על מוות נרדמנו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
