פנטזיית הגיהנום הפרטי שלי.

הרגשה טובה

אני לא אוהבת מבחנים בתנך. לדעתי הם לא הוגנים כלפי התלמידים, משום שתמיד מופיעים בהם פירושים שלא נלמדו בכיתה ובאמצע הבמחן עלייך "לשבור את הראש" על מנת להגיע לפואנטה של הפירוש. כל זאת כאשר ישנן שאלות נוספות והגבלת זמן שנושפת לך על העורף. 

היום היה לי מבחן בתנך, ודווקא לא היה כל כך נורא, היה מאוד הוגן ולדעתי מי שבאמת למד הצליח. את האמת, לא כל כך למדתי. אני, ברמה האישית, די התייאשתי מהמקצוע הזה. אני לא טובה בו ולא "מתחברת" אליו, אז למה לי להשקיע זמן ומאמץ ולא לקבל תמורה ראויה? אולי מפני שאני לא טובה מספיק.. אבל היום אחרי המבחן הייתה לי סוג של הרגשה טובה, עד כמה שיכולה להיות לאחר מבחן בתנך. זה היה מרענן ושונה, אבל אם אקבל שוב ציון 85, אני לא יודעת מה אעשה עם עצמי.

גשר

הורידו לי היום את הגשר!

סוף סוף אני מרגישה חופשיה, לאחר שנה פלוס של זוגיות צמודה צמודה עם הגשר בעל הגומיות הצבעוניות. לא אמרתי לאף אחד שמורידים לי אותו היום, אבל זאת על מנת לשמר את אפקט ההפתעה. אני אוהבת להפתיע אנשים, בעיקר משפחה וחברות קרובות, לראות את ההבעה ההמומה של פניהם כשהם מבחינים לראשונה בשינוי וללאחר מכן מנסים להתרגל כשהם מקפידים לא לנעוץ מבטים יתר על המידה. אני מחכה למחר, למרות שזה לא שינוי כל כך דרסטי, לא כמו גזירת שיער או צביעתו, אבל אני עדיין רוצה לראות את ההבעה על פניהם.

קירבה

אני מרגישה קרובה לאמא שלי. זה לא דבר מובן מאליו עבורי ולכן אני מנסה לשמר את המצב בינינו עד כמה שאפשר. אחרי הורדת הגשר הלכנו לקניון ושם היא די "השתגעה" עם הקניות, אבל מותר לה, היא אפילו חייבת. לפחות היא אוהבת לקנות, שלא כמוני. אני שונאת להכנס לחנות בגדים או נעליים ולמדוד. זה לא שאין מידות המתאימות לי, דווקא יש, אבל העניין הוא עצם העובדה שאני לא לבד. תמיד תהיה מוכרת ותגיד כמה החולצה יפה עלי או כמה שהג'ינס מחמיא לי אף על פי שזה לא בהכרח כך. אני לא אוהבת את כל הקונים האחרים שמסובבים מבט כאשר אני יוצאת מתא המדידה, זה לא כל כך נעים. אני פשוט מעדיפה שלא לקנות בגדים אם אני לא צריכה, אבל לבוא עם אמא לקנות איתה בגדים עבורה, את זה אני אוהבת. אפילו אם זה עלול לערוך זמן רב. 

היום העניין לא נמשך זמן כה רב, ודווקא היה נחמד. כשחזרנו הביתהעלינו לחדר שלה והיא מדדה את הבגדים החדשים, ותוך כדי כך סתם דיברנו, ופתאום הבנתי כמה היא יקרה וחשובה לי. לרגע זה סדק את קולי והעלה לי דמעות בעיניים. באותו רגע גם הבנתי כמה אמא שלי יפה. היא נראת צעירה יחסית לגילה וכמעט ולא רואים עלייה שילדה שלושה ילדים, ומתוכם שניים ללא אפידורל.

באותו רגע, כאשר הסתכלתי עליה, לא הבנתי למה אין לה מישהו, למה היא לבד. רציתי לשאול אותה, אבל לא הייתי אמיצה מספיק כדי להעלות את הנושא.

איך שואלים דבר כזה? אין לי מושג. 

עוד יומיים בחירות. אני מתרגשת למרות שאני לא יכולה להצביע עדיין.

מעניין אם בעוד שנתיים יהיו בחירות נוספות. אני מקווה שלא, אבל אם יהיו אוכל להצביע בהן ;)

לדעתי ביבי לא צריך להבחר שוב, אבל הקמפיינים נגדו, ספציפית, ממש פוגעניים. אני לא הייתי עומדת בזה.