ימי האובך האחרונים מוכיחים שפעילים שונים למען הסביבה, למרות כל הלהט והמסירות שרבים מהם מפגינים, הם לעתים קרובות די סתומים ולא נותנים לעובדות לבלבל אותם. כוונתי הפעם לחשמל סולארי. כזכור, בימים האחרונים עטף את הארץ אובך שטרם נראה כמוהו. האובך היה מלווה בגל חום ועומס חום גבוה, שחייב ייצור חשמל מוגבר והביא לשבירה נוספת בקיץ זה של שיא צריכת חשמל (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4699308,00.html  וגם http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-497228 ).

בעקבות האובך חלה, באופן טבעי, ירידה בייצור החשמל הסולארי, ירידה שהייתה דרמטית. ניתן לראות זאת בנתוני הייצור לפי ימים של המערכת המותקנת על גג ביתי:

אז נכון, חשמל סולארי מפחית את ייצור האנרגיה מדלקים מאובנים ומסייע בהפחתת זיהום. עם זאת, העובדה, שהחשמל הסולארי אינו פותר את הצורך בבניית תחנות כוח גדולות וחזקות כדי לתת מענה בלילה ובמקרים דומים, מצטרפת לרשימה לא קצרה של טיעונים כנגד ייצור חשמל סולארי. להלן:

• "מדבריות הסולאר". אפתח בטיעון שאיני רואה הבדל בין לוחות פוטו-וולטאים לבין ייצור תרמו-סולארי, שניהם דורשים שטחים גדולים עבור ייצור חשמל בכמות משמעותית. אין חולק שהפיכת שטחים פתוחים ל"מדבריות סולאריים" אינה ידידותית לסביבה. יש ערך סביבתי-נופי גם לשטחים פתוחים, גם אם הם נטושים\מופרים ואינם טבעיים. בנוסף, המגמה של הפיכת שטחים חקלאיים  – שהם, לכאורה, מופרים – למדבריות סולאריים אינה ידידותית לסביבה (אין חולק שהפיכת שטח חקלאי המייצר מזון ובו מתקיימת פוטוסינתזה למשטח עפר\חצץ\אספלט תורם לאפקט החממה בגריעת קולטי פחמן וגם בפגיעה בחלחול מי גשמים למי התהום).
• אנרגיה נקייה, עלאק. אנרגיה סולארית נחשבת לאנרגיה נקייה. נכון, הייצור של החשמל באמצעות הלוחות אינה פולטת מזהמים. אבל, ייצור הלוחות נעשה בתהליכי ייצור ותוך שימוש בחומרים שפוגעים בסביבה, היכן זה נלקח בחשבון? מי יודע מה קורה בסין – שם מיוצרים לוחות רבים המגיעים לארץ – מבחינת זיהום הסביבה בתהליכי הייצור? והגנה על העובדים? ומה לגבי ייצור חומרי הגלם?
• פסולת סולארית. שלא לדבר על כך שבתום חייהם – ועדיין לא הגענו לשם, כי היצרנים מבטיחים שהלוחות יפעלו לפחות 20 שנה – יהיה צורך בפינוי של הפאנלים עם אותם חומרים מסוכנים לסביבה, ואף אחד עדיין לא יודע כיצד זה יתבצע. אנו רואים היום כיצד דברים שלא נלקחו בחשבון בעבר פוגעים בסביבה בצורה רצינית, למשל שימוש באזבסט בבנייה, או פינוי מנורות פלורוסנטיות שגמרו את חייהן.
• יעילות. יעילות הלוחות הסולאריים נמוכה. נכון, הטכנולוגיה כבר הגיע לכ-20% יעילות (בתנאים אופטימליים!), שזה בערך פי 2 מלפני פחות מעשור, וזו התקדמות יפה (וגם עלויות הייצור של הלוחות ירדו משמעותית), אך עדיין מדובר באחוזים נמוכים מאוד.
• אורך חיים. יעילות נמוכה זו הולכת ויורדת לאורך זמן. כמה ייצרו הפאנלים אחרי חמש שנים? ועשר? ומה תהייה התפוקה (אם תהייה) אחרי 20-25 שנה, שזהו אורך החיים המינימלי שמבטיח היצרן? (במערכת הביתית אצלי יש ירידה בתפוקה של 20% במשך השנתיים בהן היא עובדת!).

ועוד כמה נקודות:

- כמה משתמשים באמת דואגים לניקיון תקופתי של המערכת כנדרש לצורך תפעול מיטבי?

- ומה לגבי העלויות (כספיות וסביבתיות) הנדרשות לניקיון? היכן הן מתומחרות?

- האם הזיהום הנגרם כתוצאה משינוע מחושב בזיהום האוויר, כפי שראיתי שמחשבים את הובלת הנפט?

- ומה לגבי הגישה הרווחת כיום הדוגלת באיגום משאבים? מדוע היא נכונה (או לפחות מתקיים) בכל תחום אחר, אבל היא אינה נכונה כשמדובר בייצור אנרגיה, כך שמפצלים את הייצור לאלפי יצרנים קטנטנים?

לסיכום, אומר שייצור חשמל סולארי כנראה משתלם כלכלית כשהמדינה מסבסדת ובתנאי מחירי נפט גבוהים. בנוסף וכשימוש משני בקרקע הינו מעולה, והלוואי וערינו יכוסו בפאנלים שיצלו עלינו ואת רחובותינו ויקלו על חיינו. שימוש יעיל נוסף הוא במקומות מבודדים, ושוב, במידה רבה זה יכול להתקיים כשימוש משני לקרקע.