השריפה הגדולה במקומות שונים בארץ בשבוע שעבר עם מאות המדורות שבערו והנזקים הגדולים שנגרמו לבתים והפינוי הכפוי של התושבים שעולמם חרב עליהם התרחשו בשבוע בו התרחש הדיון הגדול על חוק ההסדרה.

בעניין אמונה - קטונתי (תרתי משמע), הדרדק מבין את התושבים שנאבקים לשמור על ביתם. לא ברור לי מה נכון ומה צריך להיות, מי צודק ומה צריך לעשות, אבל הדרדק גם מבין היטב את הפרופורציות, למולן עולים וצפים השקרים:

1. אנשים שעזבו את בתיהם כדי לגור בעמונה - גם אם עברו מאז 20-30 שנה - עזבו בתים! הם יכולים לעזוב שוב. אנשים עוזבים בתים שהקימו ועוברים ממקום למקום כל הזמן.
2. נכון, זה לא נעים לעזוב בית באופן כפוי, אבל גם זאת אנשים עושים כל הזמן, למשל: מסיבות משפחתיות, עבודה, כלכליות.
3. ממשלה שיישבה אנשים במקומות מסויימים זכותה גם לפנותם. היא צריכה להימנע מלעשות זאת, ובוודאי שלא באופן תדיר. אבל גם הממשלה, בייחוד הממשלה, חייבת לשמור על החוק!
4. מי שנשרף לו הבית, מי שהתפנה מעכשיו לכרגע ואין לו לאן לחזור, ואין לו שום כלום בריבוע (נו טוב, נשארו שרידים מפוחמים ומפוייחים), כיוון שנשרף לו הבית, הוא מסכן ולבי עימו.