בימים האחרונים שוב עלה לכותרות הנושא של ילדי תימן החטופים, שנעלמו להוריהם אי אז בשנות ראשית המדינה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4818443,00.html).

הנושא כואב להורים ולמשפחות, שחלקם כבר נפטרו, וגם אני קורא לחשוף את הפרוטוקולים המדוברים, שחסויים לעוד עשרות שנים כאילו מדובר בסודות הגרעין של ישראל.

איני יודע מה היה אז, ומי צודק אבל ברור לי שלמרות כאב המשפחות, הסבירות שטענותיהם נכונות ואמיתיות קלושה. המדד שלי, למרות דרדקיותי הוא כפול:

1. איך זה שרק ילדי התימנים נחטפו? אם מסרו-מכרו ילדים לאימוץ, כטענת המשפחות, מדוע לא מסרו גם ילדים מעדות אחרות? מה הקיבעון של המאמצים לילדים תימנים?

2. זה הטיעון החזק יותר, לפיו כל דרדק צריך לבחון כל קונספירציה: כמות המעורבים המינימלית האפשרית והסבירות שיצליחו לשמור סוד. מבצע כה גדול שנמשך לאורך כמה שנים והתרחש בכמה בתי חולים צריך לערב כמה מאות אנשים לכל הפחות: רופאים, אחיות, עובדי ה"מכירה", הורים מאמצים, אנשי כספים ועוד ועוד. האם יכול להיות מבצע כזה בו אף אחד לא יתחרט ו"יצא מהארון", יתוודה ויספר מה שקרה? אחות שחזרה בה ממעשיה? אמא שחשה חרטה והזדהות עם אמא אבלה שאיבדה את ילדה? רופאה שסיפרה לבעלה שיכול כיום לאחר מותה להביע צער והזדהות?

צר לי משפחות תימניות, אך לא נראה לי סביר כל הסיפור. כן, כואב, אבל בניכם ובנותיכם נפטרו ונקברו. עצוב, אך זה מה שהדרדק מאמין שקרה.

נכון, היה בלאגן ברישום והייתה תקשורת לקויה עם המשפחות. נכון, הייתה אז תפיסה שרווחת הילד\ה קודמת לאחזקתו במשפחה ולעתים הוציאו ילדים ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך (ושיפוט שלו כיום בעיניים מודרניות הינו שגוי! זו הייתה התפיסה לטוב ולרע). ובעיקר, ניתן וצריך לפתוח את הפרוטוקולים של הוועדה ולחשוף אותם - ואני תקווה שלא אתבדה ויתברר שהחטיפה אכן התרחשה.