יודעים משהו?
נמאס לי.
נמאס לי לפחד, נמאס לי לבכות, נמאס לי להיות כזאת גברת ריגשי.
נמאס לי מהרגש, נמאס לי מעצם העובדה שאני יודעת להרגיש.
נמאס לי להיות דרמה קווין שללא תבייש גם את במותיה של ברודווי.
נמאס, נמאס, נמאס.
ומה הכי נמאס? אנשים שלא יודעים לקבל שמחת חיים.
לא, אני לא על סמים.
לא, לא ישנתי בלילה בחמ"ל ו"אגרתי כוחות" כדי לישון ביום.
לא, אני לא מתכוונת להיות יותר רגועה.
לא, אני לא מתכוונת להפסיק.
לא טוב לכם? יופי, אני גאה ומאושרת.
מתי כולן הפכו לכאלו מדוכדכות?
יופי, תפסתן חמ"ל 12 שעות. אני שמחה בשבילכן. גם אני.
זה שאתן לא יודעות לקחת את הכל באיזי,
זה שכל מה שמעניין אתכן זה מתי אתן מגיעות הביתה,
זה שאני אולי קצת שונה משאר האנשים שאתם מכירים,
זה לא הופך אותי למפלצת עם חמש עיניים ושמונה ידיים.
סידור שכל לעצמי:
06.08 - טריפל יום הולדת.
07.08-חזרה לבסיס.
14.08-חזרה הביתה.
15.08-אירוע הגאווה הראשון בכרמיאל.
18.08-חזרה לבסיס.
22.08-שוב הביתה (Hell yha!)
26.08-חזרה לבסיס.
מטרה לחודש: להתחיל את תהליך הקצונה כבר, כמה עוד אפשר לחכות עם הקה"ס?!
למרות ש... יש מטרה קצת אחרת, יותר חשובה לי.
מה יהיה איתי?...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
