שמנה בנפש לנצח

נזכרתי שפתחתי את הבלוג הזה לפני כמה חודשים.. זמן רע עובר עלי.. עליתי 6 קילו וכל מה שאני יכולה להרגיש כל בוקר זה אכזבה עצמית חוסר שליטה וכעס. ואף אחד מהסובבים אותי לא מבין. כולם אומרים שאני נראת ממש טוב וכששקלתי פחות נראתי רע, למרות שלא הייתי בתת משקל או משהו, ואני יודעת שזה לא נכון, אז כן הדרך לרזון הייתה לא בריאה וקשה אבל אני יכולה להגיד שבמקום מסויים פשוט נהנתי מהאופי החדש ומתכונות האופי שנוספו לי בעיקבות הדיאטה.

אוי, אני שונאת את עצמי. אוי איך שאני מתגעגעת לכמות של האנשים שהיו מסתכלים עלי. כל כך הרבה!! ועכשיו לא מסובבים אחרי את הראש בכלל.. כן זה 6 קילו משמעותיים, והכי גרוע, זה שבכמה חודשים האחרונים אין לי שליטה כמעט בשיט, למרות שכל היום הראש שלי עובד על דיאטה וקלוריות, בלי מנוחה, בלי הפסקה..

קשה לי כרגע להסתכל על דברים שמעניינים יותר מזה.. חבר, חיי חברה, משפחה.. כל הדברים האלה יש לי אבל הם פשוט כל כך לא מעניינים אותי.. הלוואי והם היו.. 

אני צריכה לפעמים להתעצבן פחות. אף אחד לא יודע שאני מתמודדת עם שינאה עצמית, וניסיון לצום ולאכול פחות כל יום. אף אחד לא מבין. ואני לא יכולה לספר לאף אחד. 

אני אוהבת את ההפרעת האכילה שלי ואני שונאת אותה. אני לא יכולה לפרט את זה במילים. 

בכל מקרה, התחלתי אתמול דיאטה חדשה ואני מקווה שאני אצליח להוריד סוף סוף את ה6 קילו הזה ואפילו 10. אבל נתחיל לאט לאט.

אני מתחילה ב500 קלוריות ליום, כמובן ספורט, ואני יעדכן מה קורה, ואת התפריטים שלי.