כל אלה שלא קוראים פה, אתם יודעים מה?
לפעמים אני חושבת לעצמי, אני כל כך לבד
אני שואלת ילד מהכיתה שלי אם אפשר לשבת לידו והוא אומר "איכס" בצחוק
אבל זה כן פוגע באיזשהו שלב..
מלכתחילה סיכמתי עם עצמי שבתיכון זה לא יהיה ככה
ובכל מקרה זה חוזר על עצמו
זה לא שכולם מתנהגים בצורה הזאת
אבל השלושה - ארבעה ילדים שכן, והם דווקא כאלה שאני כן רוצה אותם בחברתי,
מצליחים לפגוע בי ברמות
לא בכוונה, אבל גם לי יש גבול
לפעמים הייתי רוצה שכל זה יפסיק
איך זה יכול להפסיק? אחת הדרכים היא להיות כמו אלה שעושים את זה,
להיות מאלה שמשתמשים באחרים כדי להרגיש טוב יותר
הדרך השנייה היא להיות מגעילה, בדיוק כמו הילדה הזאת
שרק היום אמרה לשני בנים לצעוק לי מהחלון שאני מניאקית
והם לא מכירים אותי בכלל
הדרך השלישית היא להיות פרחה שרמוטה
הרי הכל הולך להן תמיד
אבל לא, אני נאמנה לעצמי ולמי שאני
ואני לא אתן לאחרים לגרום לי להוריד מהערך שלי
גם אם אני נורא רוצה להיות מהבנות שכל הבנים שמים עליהן
גם בגילינו וגם כמה שכבות מעל
אותן הבנות שלא משנה מה הן ילבשו זה יהיה יפה
ואותן הבנות שבכל רגע שהן הולכות כולם מתייחסים אליהן
אני יכולה להיות כזאת גם מבלי לבגוד בערכים שלי
ובחברות שלי
ובידידים שלי
ופשוט להיות מי שאני
מי שטוב לו איתי, מעולה
ומי שלא, יצטרך לחיות עם זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
