כשהייתי קטנה למדתי על היום הזה בבית ספר.
מאז כיתה ד' עד שנה שעברה למדתי גם בבית הספר וגם בצופים.
השנה אני זאת שלימדה.
אני זאת שלימדה, אני זאת שהעבירה את החומר.
אני זאת שלמדה, אבל מנקודה שונה, קצת אחרת.
ילד קטן רואה את היום הזה כלא חשוב.
אבל בן אדם שכבר יותר מבין, יודע על מה מדובר.
מדובר על הדמוקרטיה,
על ימין,
על שמאל,
על איש אחד - שנרצח.
לראות שחניכות שלי לא מבינות את זה היה ברור מאליו
אבל לדעת שהפעם אני זאת שכן מבינה, היה שונה לגמריי.
צופים מייצגים כיף, אושר ושמחה
אבל על הימים כאלה מעבירים תכנים רציניים
עם משחקים אבל אחרים.
כמו שנותנים לשתי קבוצות לריב על תפוז,
אחת צריכה את הקליפה, והשנייה את הבפנים
אבל במקום לשאול מלכתחילה מה כל אחת צריכה ולהסתדר ביחד
הם רבים.
אחר כך מסבירים להם שעושים דברים בדרכי נועם ושלום ולא במלחמה.
וזה היה המסר של רבין.
יצחק רבין, ת.נ.צ.ב.ה