עולם חדש

את מכינה, את משקיעה, את קונה

ומה קורה בפועל? הכל נזרק לפח.

יש לי חניכות בכיתה ד. חברה שהדריכה אותן בג' אמרה שהן ממש חמודות.

ציפיתי וחיכיתי והשקעתי והכנתי וקניתי בככ הרבה כסף.

הן לא מעריכות, לא אומרות תודה, לא נותנות לדבר.

ואני מבינה, גם אני הייתי חניכה בכיתה ד.

גם אני לא נתתי תמיד לדבר. גם אני לא הקשבתי.

אבל דבר אחד בסיסי תמיד עשיתי, להגיד תודה.

בחיים לא נתנו לי משהו בלי שאמרתי תודה.

זה לא קיים אצלי.

ולהשקיע ככ הרבה בלי מילה אחת שאומרת לך הכל, זה ביאוס.

אז חניכות יקרות שלי, אני לא מתכוונת לפרוש ולוותר.

אני אחנך אתכן בדיוק כמו שחינכו אותי ויותר טוב.

רק דבר אחד חשוב לי,

הערכה.

תעריכו את המעשים של האחר,

תעריכו את הסכומים שמוציאים עליכן,

תעריכו את הזמן שכותבים בשבילכן,

תעריכו את כל הדברים שאני מפסידה בשבילכן.

תעריכו.

טוב אז לפני שני פוסטים, פירסמתי רשימת דברים שהייתי רוצה לעשות השנה הקרובה..

אחד מהם היה לחגוג את היומולדת עם החברות והידידים שלי

ונחשו מה? את היומולדת שלי, אני עומדת לבלות בטיול עם חניכים, עם כל השכבה שאני שונאת.

איזה כיף!! הולכת להיות לי יומולדת מושלמת פשוט |NOT|