הן עם כלביא יקום וכארי יתגבר,
לא עכשיו, זה לא הזמן להשבר.
תמונה אחת קטנה,
של הלוחם ה"אחרון",
הופכת לשורה,
כי עוד יפלו, יהיו המון.
להשאר מאוחדים, לעולם לא לוותר.
ופתאום שומעים על עוד,
שגם הם, נפלו עם הוד.
וההדר שהם לבשו,
נשאר רק בקסדה שהם חבשו.
כולם מצדיעים לחייל שעל ארצנו שומר.
ועוד חייל נופל,
ההרגשה קשה מנשוא.
כי שם, במקום הכי שפל,
הם לומדים איך אותנו לשנוא.
ועכשיו הילד היתום מתבגר
והנה עוד רגע לצבא הוא הולך
לפלוגה שאליה אביו אז היה משתייך
ומה יש עוד לומר, מה עוד יש לדבר,
כי הנכד, עכשיו לצבא מתגייס
ואני שואלת עד מתי?
לא הגיע הזמן להתפייס?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גם לי יש דעה
