נכון, אני לא פוליטיקאית

אתמול לא כתבנו.

גם היום לא, בעצם..

האמת לא תכננו,

זה זרם לו, כקסם .

המחברת מולנו,

העיפרון ביד,

לכתוב על המצב שלנו-

או על מה שקורה עכשיו?

עזה, אזעקות,

חיילים וחטיפות.

וואטסאפ מלא שמועות

והלב מלא דפיקות.

ומנגד,

הצפון פה שקט

רק שומעים חדשות

וקול הרדיו הרוטט

כשהחיילים נלחמים בעזה

נתפלל שישובו הביתה

והפסקת האש מתגבשת

כשהרשת מתפוצצת

אין לנו ארץ אחרת

עכשיו זו לא רק סיסמא

ארצנו לא שלווה רק סוערת

ואסור לאבד את התקווה

ואמנם הסוף מתקרב

ומתחילים להבין מה קרה

רק אל נשכח שהאויב עוד אורב

אבל היי, מה עם פשרה?