זה באמת מיותר

כלום לא מסתדר לי.

אני מתוסכלת ומעוצבנת.

יש לי לחץ מכל מקום אפשרי ואני חולה יותר ויותר לאחרונה...

לפעמים אני יודעת שזה בגלל שאני לחוצה מדי- אבל לפעמים המערכת החיסונית שלי פשוט אומרת להתראות ונוסעת לחופשה בקריביים.

נמאס לי קצת.

יש לי להכין את הקוספליי שלי, לתקן את הקוספליי הקודם שלי, ולאלתר משהו מוזר לשלושת הימים של עולמות.

אני צריכה ללמוד. כמה שאני יכולה. ויותר מזה. וזו קריעת תחת שלא מהעולם הזה.

שלא לדבר על העובדה שאני צריכה לעזור בבית יותר. אמא שלי אולי משתפרת אבל היא עוד לא כל כך יציבה. אנחנו גם עוברים דירה במאי. איך אספיק את הכל עם כל הלחץ הזה?!-

אחרי זה שואלים אותי למה אני לא נפגשת יותר- למה אני לא כותבת יותר או קוראת יותר-

אין לי זמן או כוח. פשוט ככה.

השעה הממוצעת שאני הולכת לישון בה היא אחת. זה אחת אם אין לי שיעורים ואני לא קורסת למיטה.

אני מקווה שייצא משהו בעל תועלת מהשנה הזאת.

תשארו בחיים- לא בטוח שאני אשאר 3>