365 מינוס 6

לא על היום שלפניו, ולא בכלל. 
למרות שהבטחתי. לעצמי, לאחרים..
גם הנושא החם של היום מאוד מעניין אותי, גם דברים אחרים...
ועדיין לא הגיע הזמן לכתוב על הכל.
אז מה כן?
בהשראת הכותרת שנתתי לקטע הזה, והנושא החם...: 

אתמול לא כתבתי.
ישבתי וזיפזפתי, שמעתי, ונסחפתי לשיחת חולין.
אתמול לא כתבתי. הסתכלתי קצת בפני האנשים.
אתמול לא כתבתי. לא דיברתי, לא צעקתי. אולי, זרקתי כמה לחשושים.
כמה הערות. בונות, אמיתיות. בסה"כ מה שכולם אומרים.
אתמול לא כתבתי. אחותי והחבר גררו אותי, ויחד איתם צעדתי, הדלקתי לפידים.
אתמול לא כתבתי. בהפגנה אליה נסעתי במיוחד השלכתי בעוברים כמה משפטים.
מתוך ההמון, מתוך העדה, מתוך עשרות פנים ושניים שלושה נוסחים.
הם נטפלו אליי. כמה העוברים.
אתמול שמעתי תגובת נגד. מייד פצחתי בשלי.
אתמול סוף סוף כתבתי.
מחר כבר לא תהיה מחברת. כבר לא יהיו מי שיקראו.
יהיו המונים, שלא יתעכבו על המילים. הם יריצו עיניהם בין משפטים מודגשים, יקבלו החלטות רגעיות בקשר למידת הסכמתם עמם, יבטאו אותן בתגובה ואז יצאו חמושים.   

לא השיא שלי. כזה היום הזה. נתראה בשבוע הבא, עם בשורות טובות לכולם אני מקווה :)