לפעמים בא לי לעצום עיניים ולהיות מישהו אחר.

שלא בוכה, שלא נופל, שלא הורס הכל ומבריח את כולם ממנו.

לפעמים לא בא לי להיות אני. לא בא לי להיות טרנס.

(הגעגועים גדולים ואיתם גדל הכאב

מתגעגע אליה

ורוצה לישון עוד לילה איתה

למלא את המצברים שהתרוקנו עד ל-0

צריך ללמוד להיות חזק)

כשהיינו יחד, ידעת להרגיע אותי במצבים כאלה ולהחזיק לי את הראש מעל למים. אז איפה את עכשיו??

[דיספוריה מזדיינת. בשביל מה באת?!]