לפני חודשים היית שם
והוא פחד נורא ורעד בלי הפסקה
אתמול היית שם שוב
והוא הבין שאין לו ברירה
ואפילו הביא לך חיבוק
וכמעט גם נשיקה
מזל שעצר את עצמו בזמן
כי טוב לא היה קורה מזה
הוא מקבל הנחיות מהחברה הכי טובה
שתעזור לו לעבור את התקופה הנוראה
אותה חברה טוענת, שהוא נהנה לסבול
אבל זה לא נכון, הוא לא יודע כיצד להפסיק
את הסבל הזה
אז היא נתנה לו שתי עצות שבהתחלה נשמעו מוזרות
האחת היא לחשוב לפני כל לילה על שלושה דברים
טובים שקרו באותו יום, אסור לחשוב על דברים רעים
השנייה היא לעמוד מול המראה בבוקר ולעשות פרצופים
ולצחוק מהם. כן, כן, לצחוק.
כמו ילד טוב וללא בעיות משמעת, נכנס למיטה וחשב
ביחד עם אותה חברה טובה על שלושה דברים טובים
שקרו אתמול. בתוך שנייה מצאו. זה דווקא הרגיש לו טוב.
הוא חייך במקצת, והיא מסרה לו לילה טוב וניתקה את השיחה.
הרצון שלי להיות איתך פוחת, אני חושב.
אבל האהבה שלי אלייך לא פחתה אפילו במילימטר.
המגע שלך הוא המיוחד באדם.
הקול שלך שאת שרה מעביר בי צמרמורת.
השיחות ללא קול שעשינו אתמול, שדיברנו דרך העיניים הבהירו לי כמה אנחנו מתאימים.
אני אנסה לעבור הלאה, לא יודע מתי זה יקרה, כי את? את לא בכיוון של להיות איתי שוב. ואם אגיד שזה לא כואב אז אשקר לך.
אתמול קראת לי בשם שלי כל כך הרבה פעמים וזה הרגיש מדהים.
וכל הזמן התנגן לי בראש השיר הבא:
"כשאת קוראת בשמי,
פתאום אני חושש,
אולי זה לא אני.
את כל כך יפה,
זה לא ייאמן,
את האיילה,
אני הוא הזאב"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טרנסבוי