הכל התחיל איי שם בסוף אפריל של שנת 1993.
לידה ראשונה לזוג צעיר.
השעה חצות וחצי והנה נולדה להם בת בכורה.
הבת גדלה והתפתחה, לבשה שמלות והיו לה צמות וקוקיות. השיער הארוך ובובות הבארבי הוחלפו במהרה לשיער קצר,
כדורסל, סקייטבורד ומשחקי מחשב של FIFA.
הילדה הקטנה הפכה לנערה, והחלה לסבול מדימוי גוף נמוך שלרוב הרגיש נורא.
החזה שצמח הביא עימו בכי וייסורים, והנערה הרגישה שכל העולם קורס סביבה.
הגיע גם המחזור, שבמהרה שמו הוחלף ל"שבוע הסבל הבינלאומי", ואף הוא גרם לבכי, עצבים ותסכולים רבים.
הנערה גדלה, סיימה תיכון, ואף בן זוג לה לא היה.
היא התגייסה לצבא, ואחרי זמן לא רב יצאה מהארון והצהירה כי מתעניינת בבנות.
וכאשר הבסיס כולו שמע את הבשורה מאחורי גבה, עברה התעללות והשתחררה מוקדם מהצבא.
החיילת השתחררה, התאהבה, או לפחות כך חשבה, ואחריי מחשבות רבות החליטה להקשיב לעצמה.
לקראת יום הולדתה ה-20 , אמה קראה לה לשיחה, כששאלה האם "מה קרה?", בתה ענתה "עזבי, את לא מבינה!".
אמה הציעה שהיא תכתוב על פתק מה שחושבת שמעסיק את בתה.
כך עשתה, וקיפלה את הפתק במהרה.
הבכי של הבת לא נפסק.
היא חשבה לעצמה 'אספור עד שלוש ואגיד לה.
1... 2... 3...'
"אני מרגישה. שאני מרגישה שאני גבר בתוכי".
האם פתחה את הפתק והניחה אותו על השולחן.
בפתק היה כתוב 'ניתוח', בכתב היד המעוגל של האם.
היא קמה ממקומה וחיבקה את בתה. והבטיחה לה שתעמוד מאחוריה בכל החלטה.
עברה חצי שנה מאותה שיחה, והנער שהיה פעם נערה, נפרד מהחברתו.
ולאחר כחודשיים, בעצרת רבין של אותה שנה, פגש בנערה מתולתלת יפהפייה, חייכנית ושקטה,
עם עיניים גדולות המהפנטות בשנייה.
לאחר יממה נתגלתה לו ההודעה, שאת אותה נערה יפהפייה, יפגוש במהלך השנה בפעולות של *איגי חדרה הצעירה.
ולאחר שבועיים, בפעולה הראשונה, ישבו כל החניכים במעגל, והציגו את עצמם כל אחד ואחת בתורו או בתורה.
ואחרונה חביבה הייתה אותה נערה, זאת שמהפנטת עם העיניים הגדולות והיפות בשניייה.
הנער באותם רגעים התמקד אך ורק בהצגת הנערה את עצמה. היא חייכה וצחקה, ואיך לא, גם הייתה מאד נינוחה.
וביום למחרת החלו להתכתב בפייסבוק ולאחר מכן עברו לווטסאפ, וכעבור שלוש פעולות, הוזמן הנער בספונטניות לביתה של הנערה.
לאחר שישבו בחדרה ודיברו במהלך שעה והכירו אחד את השנייה, נישק הנער את הנערה המדהימה.
כששפתותיהם נפרדו, נצמדו השניים מצח למצח, הנערה צחקקה ואמרה "אין לך דחיית סיפוקים?" וחייכה.
הנער היה נבוך וניסה להמשיך להסתכל לנערה בעיניים. והנערה? נשקה לו על השפתיים כתגובה.
וכך עברו להם הימים והחודשים והם חוגגים 4 חודשים. ישנן עליות. ישנן מורדות. אבל האהבה? חזקה מתמיד.
ואל תראו את זה ככה. הנער הזה שעליו אתם קוראים, הוא לא קל בכלל.
כשבועיים לאחר חגיגות ה-4 חודשים, הנער קיבל אישור להתחיל לקחת הורמונים.
שלושה חודשים לאחר מכן, הנער והנערה נפרדו.
ובנוסף הנער החליט שההורמונים שלוקח גורמים לו לדכאון רב, ומחליט לעצור את הטיפול.
חודש ושבוע עברו מאז אותה פרידה קשה, ולפעמים הנער מרגיש בודד נורא. הוא מתחזק קשרים שזנח,
ואף רוקם קשרים חדשים, ובעיקר לומד את החיים החדשים ללא אותה נערה קסומה.
הנער כרגע בן 21 וקצת, לכן טכנית, הוא כבר לא נער, אבל מבחינת מראה, נותנים לו 16 מבלי לחשוב פעמיים.
הנער הזה שעליו קראתם הוא אני.
אני אלמוג, בן 21 וקצת. מחדרה. ואני טרנסג'נדר.
ואני גאה במי שאני ובכך שניתנה לי ההזדמנות ללמד אחרים על השונה והאחר.
* איגי- ארגון נוער גאה.
* הורמונים- טסטוסטרון, הורמון זכרי מלאכותי שמגיע בשקיות קטנות, ובתוכו ג'ל טסטוסטרון אותו מורחים על הזרועות והכתפיים.
* טרנסג'נדר- אדם אשר חש חוסר התאמה בין מינו המולד לבין המגדר אליו הוא משתייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טרנסבוי