כשיש מה להגיד

בבוקר עלה נושר וסיני מת

מתפלל לאלוהיי האלוהים למה לא יביא לי שנת ישרים

חלומות מתעתעים טובעים בתוך קצפת של מחשבות

בית מוזנח וחלון סגור, סיגריה הכרח ושירותים חפוזים,

להכין את כוס הקפה עם יותר מדי סוכר

תסלח לי שאני לא מצטרף אליך לוופלה

אני אומר שלום תודה, מה תרצה בבקשה

איזה מן פקודות יש לי היום

כי אני חייל ממושמע סורר

אני לא מכיר עולם כמו שהוא מוכר בעיניי האמורים להכיר

דרך החלון עם העננים החולפים הכול נראה פראי

רוח נושבת על פני האספלט וגוררת עלים יבשים רקובים,

ריח של תבלינים

מישהו מתפלל אל השמיים ומפציר בהם, רק הרוח

נושבת סביב הטלית ומסתבכת סביב רגליו

אני בוכה מים מלוחים ומתוקים בדרך של אובדן,

על ההתעוררות המפותלת שניתנה לי לפני 

שהרדיו נדלק

והדרכים עפים ברחובות ומצליפים בשמיים,

וחורצים בעננים ששופכים ענני גשמים על פניו הרטובות,

והרגליים יחפות וגם לבי בבוקר הפכפך כשהשמש

צונחת שוב כאילו מתאבדת.