כשיש מה להגיד

נכתב בלב כבד, בכאב גדול, ביד רועדת,

בקצה גבול הנשימה -

אלפי פיצות רודפות אחרי

אלפי פיצות רוצות לעכל אותי לתוכן

אני צריך את האיש שלי, שייתן לי תרופה

התקליטן מחליף את התקליטים,

"רק שנות השמונים, רק תקליטים."

ואני מרגיש את הפיצה אוכלת אותי מבפנים

מה אני אעשה, אבא,

הייתי רעב, הייתי צריך לאכול

אלפי פיצות רודפות אותי ואני סהרורי

יושב כבד בתוך הרדיו,

"רק שנות השמונים, רק תקליטים."

רוצה לשמוע ג'אז עם ריקי הראל

יושב מסואב ומבואס בתוך כבל חשמלי

את שנות השמונים כבר עברתי, ואין לי זיכרונות טובים

נגני לי ריקי, בבקשה, את אלה פיצג'רלד

נגני לי את בילי הולידיי, את פרנק סינטרה בשנותיו המאוחרות

תני לי את החצוצרה של לואי ארמסטרונג,

תני לי סקסופון.