כשיש מה להגיד

אכלתי את הפיתה

נכון שזה גדול?

פיתה עם חומוס וסחוג ונקניק

אני אוכל לי בשושו את הפיתה וחושב לעצמי -

יש איזה איש זקן אחד בסין שמעולם לא שמע עליי,

ולא יודע כלל על קיומי

ובעצם שום-דבר שעשיתי במהלך חיי,

לא השפיע אף כזרת על מהלך חייו

הוא חי בדיוק-בדיוק אותו הדבר -

גם אם כלל לא הייתי קיים!

קיומי לא משפיע עליו כקליפת השום

פתאום הבנתי כמה חסר ערך אני,

יש אדם בסין שכלל לא הושפע מעצם קיומי...

לא משנה כמה אצרח וכמה אשתולל,

לאיש הסיני הזקן זה כלל לא יזיז!

הוא אפילו לא יידע!

לכן הבנתי שחיי לא שווים כלום

גמרתי לאכול את הפיתה,

לקחתי את האקדח שאני שומר במיוחד למקרים מעין אלה

פמפמתי אותו בכדורים, ותקעתי לעצמי כדור בראש

לפני שהפכתי מת, חשבתי -

האיש הזקן לא רק שלא יידע מעולם שהייתי קיים -

הוא גם לא יידע שקיומי הסתיים.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

אחרי שהרגתי את עצמי,

החזרתי את האקדח למקום

עד למשבר הבא.