כשיש מה להגיד

עיניים לא רואות ממטר

את מגדלי השנהב מעל העיר האבודה

הרסנים הדוקים לרקה,

והכלב רעב מאוד

אני מתפלל לפנות בוקר את תפילת השמש,

וקובר אותה עם השקיעה

ללילות יש איכות משלהם,

והירח נקבר גם הוא כל בוקר

העיניים רואות אותי, אבל אתה לא רואה דרכי

תמונה קופצת, משובשת, שלג מרצד

הדרכים משתוללות לכל הכיוונים ככל שמתקדמים

הכביש עולה באוויר ומפלח את הרקיע כמו שוט

אי-אפשר לשלוט בדרך כזו

והם קופצים ומקפצים, כל היום קופצים ומקפצים,

קולות קטנים באחורי הראש

עוקדים אותך על כל מילה

מדבר חרש תפילה חרישית, וזו התפילה שלי

אני הלוחם היחידי על נשמתי.