כשיש מה להגיד

ישבתי וחשבתי איך זה להיות מים

אני משתמש במוזיקה, אני ממיס

רגשות ומחשבות

כי בעצם אין לי עם מי ללכת מכות,

אם אני נלחם בעצמי או בטחנות רוח

ונדמה ש-על כל אדם לנקוט עמדה,

אם לא לסביבה, אז לעצמו ביחס לסביבה

אני לא פוליטיקאי ולא עיתונאי

לא איש דת ולא איש חברה

רק תנו לי בבקשה את קוביית השוקולד

שלי בבוקר, למצוץ אותה כדי שהיום יהיה טעים

לא רוצה לבקר יצירה, אין לי שום דבר איתה,

של בעד ונגד, לא מחפש מסרים

תנו לי לזרום איתה לאן שתלך,

גם ככה החיים ממשיכים

לא רוצה להתגונן ולא לתקוף

העולם בקאנטים, אבל גם זה יחלוף

אני זוכר את הסופגנייה האמריקאית המלאה סוכר,

שאכלתי בהפסקה עם שקית שוקו קר

אני מוציא את החרצנים מ-כל הענבים

ומתוך האבטיחים את הגרעינים

אני אפילו לא רוצה להיאבק על להיות אני,

אלא פשוט להיות אני

בלי דין וחשבון לאנשים שאני בקושי מכיר,

והם לא מכירים אותי

אי-אפשר לדעת מי אני מחמש דקות של שיחה

אני צמא לאקסל, כי אני אוהב,

ואני אוהב חלבה לא מפוררת בתוך הפה שלי

יש לי סוד אהבה עמוק בלב,

ורצונות משתנים, זרמים תת-קרקעיים.

זכרונות רודפים זכרונות כמו שקדי מרק במרק עוף

רד-בול נותן כנפיים, וסיגריה נותנת קרניים

מתעורר בבוקר ומוצא סימנים של "כל דבר בעיתו"

אבל אני אמות יום אחד

אני מסתדר מצוין, בעיקר בערבים

גם בלי יד צוננת או קפואה שמנגבת את מצחי הקודח

לילה יורד בשמי התכלת הזרים,

סוסים מתנהלים לאט עם רוכביהם

בבקרים הראש קופא לי

80 אלף מייל מתחת למים,

אני קיים באיזה שהיא צורה

צורה שלא בטוח שהיא ידועה לי

אולי אני קטן בתוך רכב גדול

אולי אני טיפה מודעת מהבריכה הענקית שאני

ייתכן שאני מוכר ליישויות זרות

ייתכן שאני כגרגיר חול במדבר שעף עם הרוח

יכול להיות שעצם הוויתי נמצאת במקום אחר

אני לא בטוח שאני יודע את תפקידי בעולם

אני לא בטוח שיש איש כלשהו שיודע,

ובעצם יש יד מכוונת בחשיכה

אני רוצח עכבישים ומקקים, ומציל חיי בני-אדם

מישהו ניסה להרוג אותי, מישהו הציל אותי.

בחורה מצויינת, אני אוהב אותה

תמיד נראית טוב, סימפטית ואוהדת

אני מספר לה דברים, והיא יודעת להקשיב

לא תמיד יש לה פתרונות, אבל לפחות אנחנו חולקים

נכנסת אליי לפעמים להתקשר,

כי אין לה טלפון נייח, והטלפון הנייד שלה דפוק

אפילו כשהיא קמה בבוקר ובאה, ישר מהמיטה,

היא נראית טוב

מבולגנת עם ריח כבד של שינה, ושיער פרוע,

מנומנמת ולא ממוקדת, 

שעושה לי חשק להיכנס איתה למיטה לישון

"למה את קמה כל-כך מוקדם?"

"אם הייתי יכולה, הייתי ממשיכה לישון."

קרוב משפחה קנה טלפון חדש,

מהחדשים הסמארטפונים האלה המשוכללים,

ונתן לי אם אני רוצה את הישן

עדיין טלפון נייד לחצנים, אבל עובד מצוין

יכולתי לתת לה אותו, רק צריך להחליף סים

אבל אני כמו מאנייק, מחביא אותו בארון,

כדי שתמשיך לבוא אליי

"רק שיחה קטנה, אני מצטערת אם אני מטרידה".

עברית שפה קשה שפה קשה עברית שפה קשה

התבלבלתי בין המשרה הישנה למשרה החדשה,

הגעתי לעבודה הלא נכונה

נכנסתי לחנות דרך הכניסה הלא נכונה,

הוציאו אותי משם בכוח על ברכיי כשאני מתחנן לסימפטיה

אבל סימפטיה לא מקבלים במחסן למוצרי חשמל

עירבבו חול ומים ושמן ויצרו מן תערובת משונה כזו,

ופיסלו בה רהיטים לבית ופחיות משקה ריקות

אני לא יודע מי מת ומי חי,

מאיזה צד אוכלים את הפיצה,

ומי השריף של פרס

אבל השריף מת מזמן, למרות שאני לא יריתי בשריף,

יריתי בפקד

בניצב, זה שאמור לשמור על הסדר,

אבל איך אפשר לשמור על הסדר בלול של צביקה הלולן,

כש-כל התרנגולות צורחות ומוחות למה לקחו להן את הביצים,

ואיך יעשו אפרוחים

(גם אם יעשו אפרוחים, הם יהיו פרגיות בפיתה שלי,

עם חריף, טחינה וצ'יפס)

מצב ביש, להציב אותי עירום על חוטו של יוד

לא אני ביקשתי, אפילו לא התחננתי, ולא הפצרתי,

רק שתקתי, והכול נעשה מאליו

אני לא יודע מה הם כותבים מהצד השני של הקיר

בכל מצב - מישהו לא יאהב אותך

ככה זה, אין מה לעשות

המפתח לכישלון זה לרצות את כולם, לא?

בטח. בטח ש-כן. כי זה עולם מחוספס,

ואפילו החלק מצולק.