סליחה.
זה רבותיי סיפור הרקע של האנדרמולוסיה |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2014
שח-מט
כשאמא שלי הייתה חוזרת הביתה היא הייתה קודם כול מורידה את משקפיי השמש השחורות העגולות
וקצוות דוקרות של שיער מחומצן היו נופלות לה על הפנים על העיניים הכמעט שקופות שלה
שהיו מביטות בי בעייפות ואהבה והידיים הדקות שלה תמיד היו מחבקות אותי טיפה חזק מדי
אז הייתי מוחץ אותה בחזרה והיא הייתה מחייכת ומעבירה לי יד בשיער "כמו של אבא" הייתה אומרת.
לאמא היה שיער קצר שהסתחרר סביב פניה בקצוות קצוות של שיער מחומצן כשורשים כהים נחשפים.
כשאמא הייתה מדברת על אבא אז חלקים כהים ממנה היו נחשפים והעיניים השקופות שלה מתמלאות בדמעות.
כשהייתי קטן מצאתי בארון שקיות אבקה לבנה וסוכריות צבעוניות.הלכתי אליה למטבח ושאלתי מה זה
ואם אני יכול לקבל סוכריה , "אלו סוכריות למבוגרים ,חמוד" היא ענתה והעבירה לי יד בשיער "ואבקת פיות לאנשים עצובים"
"מה את עושה איתם?" שאלתי והיא התיישבה מולי על הרצפה וההחזיקה לי את היד, לאמא שלי יש ידיים דקות דקות
ועדינות "ידיים של פרינצסה" סבא היה אומר ונושק לכול יד "אני מחלקת אותם לאנשים עצובים כדי שיהיו שמחים"
היא אמרה וחייכה "אם אני עצוב אני יכול גם?" שאלתי בתקווה "לא חמוד זה למבוגרים" היא פסקה וחזרה למטבח
לוקחת איתה את הסוכריות ואת אבקת הפיות שלה ובטח מחביאה אותה בארון ההכי גבוה שלא אגיע אליהם.
יום למחרת אמא יצאה לעבודה ואולי לחלק את אבקת הפיות שלה ואני וסבא אכלנו ארוחת בוקר
סבא שותה פה עם קוביית סוכר, ונותן לי גם קובייה אחת.
סבא שלי הוא האיש הכי חכם בעולם, הוא היה במלחמה וברוסיה שזה מקום רחוק וקר.
אני וסבא שלי משחקים הרבה שחמט. אני שם כרית על הכיסא ומתיישב מול סבא שנשען על המרפקים שלו
הכהים מכול השנים בהן השעין אותם על עיתונים.
אני שואל את סבא אם אמא פיה והוא מסתכל עלי במבט רציני, לסבא גם יש עיניים בצבע תכלת וכמעט שקופות
והוא שומר אותם טוב מאחוריי זגוגיות עבות של משקפיים מרובעות.
"אמא שלך היא אישה חזקה" הוא אומר "אמא שלך הצילה את החיים שלי ושלך וגם את שלה"
הוא ממשיך לדבר עוד על כמה אמא סילנייה שזה אומר חזקה ועוד קצת על רוסיה
ואני שוכח לספר לו על האבקה ועל הסוכריות עד שאמא חוזרת.
כשאמא חוזרת סבא הולך לעשן בחדר כביסה , אני מאוד אוהב את הריח של הסיגריות של סבא.
אמא מתיישבת לידי על השטיח ואומרת "הבאתי לך הפתעה" היא מוציאה מהתיק סוכרייה על מקל
ואבקת סוכר צבעוני "הסוכריות והאבק פיות שראית יהיו הסוד שלנו בסדר?" אני מהנהן והיא מעבירה לי יד בשיער
והעיניים שלה מחשיכות. כשהעיניים של אמא מחשיכות אני מחבק אותה חזק חזק כדי שתחייך.
יום אחד אני מוצא את אמא שלי שואפת את אבקת הפיות דרך האף.
אחר כך היא נכנסה להתקלח ולא יצאה הרבה זמן. סבא נימנם על הספה
ואני התגנבתי למטבח לארון הכי גבוה והוצאתי שקית קטנה אחת של אבקת פיות.
לקחתי אותה לחדר הכביסה והתיישבתי עם הגב לדלת.
היה שם קריר ונעים וניסיתי לשאוף קצת אבקה.
זה לא היה נעים ועשה לי לבכות.
היה קריר ונעים והרצפה התחילה לנזול מתחתיי , המרצפות הפכו ללוח שחמט ישן, ועיתונים התעופפו סביבי
מלאים במרפקים כהים של סבא שמנופף מולי באצבע ואמא שלי עם הקצוות הבהירים והשורשים הכהים
שמעופפת ממקום למקום עם כנפיי הפיות שלה מפזרת אבקה לבנה על העצב השחור.
"שח" אני ממלמל "שח" סבא שלי חוזר "מט" אני אומר. המלך נופל "מט"
כבר לא היה לי נעים וקריר , נהיה לי רותח ומגעיל הרגשתי מאוד חולה ונשכבתי על הרצפה.
"מט!" אני צועק "מט!" אף אחד לא שומע, הדלת זזה,אמא צועקת סבא צועק.
כיור,מים קרים, מפשיטים אותי, מטביעים אותי. זה כמו כשהטבילו אותי אני צורח מונח לרגלי הצלב בכנסייה
אלוהים נופל מהצלב,עורבים שחורים מתעופפים,שמיים לבנים "שח-מט , שח-מט ,שח-מט"
אמא בוכה, סבא צועק, מים, חושך.
מט.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
