אני ממש רוצה להזדקן איתך.
בהתחלה רשמתי להזדיין. גם זה נכון, אבל אני גם
רוצה לחיות איתך ולעבור את הש"ש והצבא ואז לחיות ביחד בארץ וללכת לארוחות משפחתיות ביחד.
אני רוצה שביום מין הימים נוכל לשבת שתינו ולספר לסבתא שלך. והיא תחייך ותגיד שהיא כבר ידעה ואנחנו מתוקות ו"היי הכנתי עוגיות טבעוניות, רוצות?" ואנחנו נצחק אחת אל השניה ונקח עוגיה והיא תהיה ממש טעימה.
אני רוצה שבאיזה בוקר אחד, כשנשב במרפסת הקטנטונת שלנו בדירה בגודל קופסת נעליים שלנו במרכז תל אביב, ונעשן סיגריה ונשתה קפה, נחשוב ביחד בספונטניות לעבור קצת לחו"ל. ואחרי חודשיים נעשה את זה.
נחייה כמה שנים בברלין וננסה המון דברים חדשים ואולי אפילו נריב אבל אז נשלים כי אנחנו נשמות תאומות, גוף אחד, משלימות אחת את השניה.
כשיכריזו על נישואים אזרחיים בישראל אנחנו נהיה בארוחת ערב באיזו מסעדת קונספט ובאותו רגע שנשמע על זה נחליט שאנחנו חוזרות לארץ.
נחזור ואת האירוסין נחגוג בקעקוע שנקעקע על הצד הימני של הצלעות הימניות.
נתחתן על הים, ברגלים יחפות, ונשתה ונעשן המון ואז נזדיין המון ובעיקר נאהב המון. נאהב יותר מכל זוג בעולם, וירשמו אותנו בספרי שיאים ולנו לא יהיה אכפת כי מה בכלל משנה שעכשיו אפשר לאהוב גם בצורה חוקית?