אני שונאת רשתות חברתיות ואנשים מחייכים
ובעיקר כאלה שחושבים שהם טובים יותר ממני
ואני שונאת שאני רגישה וחלשה
ואני שונאת לראות עד כמה אני לבד
ואני שונאת להבין עד כמה אף אחד לא באמת אוהב או זוכר אותי
ואני שונאת לרדוף אחרי אנשים בשביל לא להיות לבד בערב שישי
ואני פשוט שונאת הכל ובא לי לצרוח
אני כבר אפילו שונאת את עצמי
ולהגיד לי אז אל תשנאי או תשני גישה לא באמת עובד
ובטח שלא שגם כסף לשכר דירה אין.
אם אצא הערב כולן שם יצחקו עלי שהשמנתי.
קשה לפספס את זה.
אני כועסת ונמאס לי לבכות ובא לי להכניס לכולם מכות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
צִרְעָה