נופל וקם?

כמה כאב יש בעולם הזה וכמה צער.

כמה משפטים אומרים לנו במהלך הדרך שאמורים לעזור לנו להתחזק.

14 יום למבצע הצבאי הזה, לכמות ההרוגים שרק הולכת וגדלה 

ופתאום התפוצצה לי הבועה,התעוררתי לכאב הנוראי של אנשים אחרים בעולם 

המרתי את הדמעות על החיים שלי,בדמעות על חיים שנלקחו מאחרים.. 

מאחרים ששמרו עלי ועל המשפחה שלי,בזמן שאני יושב בבית שלי ומרחם על עצמי.

כל כך צעירים ויפים, בתמונות שלהם עוד היה אפשר לראות את הרעב שהיה להם בעיניים,הרעב לחיות ולדעת את החיים. 

הם לא יזכו לזה כבר, הם ינוחו בשקט. 

אני מקווה שהמשפחות שלהם ימצאו את השלווה שהם כל כך זקוקים לה 

שתחזור השמחה בהדרגה. והכאב יעלם ויהפוך לזיכרון נקי וטהור.  

ושאתם,ילדים יפים של המדינה, תזכו לנוח בשקט.