הערב המוות פקד גם מכר שלי. בדיוק לפני שנתיים, 21.7.12 נסעתי לטיול בארה"ב עם משפחתי, חלק מהטיול היה טיול מאורגן עם מדריך ישראלי. בטיול המאורגן זכיתי להכיר זוג צעיר ושמח, סיוון וצפריר בר אור. סיוון בת ה-25 וצפריר בן ה-30 סיפרו לי על הטיול שלהם עד לרגע ההוא, שהיה סוג של טיול אחרי צבא, וסיפרו כמובן על השירות הצבאי שלהם. האהבה והשמחה שחלקו ביניהם היו ניכרות והקרינו על סביבתם. אני זוכר שצפריר סיפר שלי שאת שירותו הסדיר עשה בגולני ושהוא ממשיך ללכת למילאוים מפעם לפעם. כמו כן, אני זוכר שרציתי לקנות שעון באיזושהי חנות שנכנסו אליה והתלבטתי בין שני שעונים, נועצתי בו והוא אמר לי ששעון אחד נראה לו מבוגר יותר על פני האחר ושכדאי לי לקנות את השעון שמתאים יותר לגילי. לאחר מכן, באוטובוס הוא שאל אותי על אודות בחירתי , ואמרתי לו: "מה שהמלצת לי". הוא אמר לי: "לא, לא, מה שאתה בחרת",כיסוי תחת שכה אופייני לקצינים. סיוון דיברה איתי על שירות צבאי, הייתי אז בתהליכי מיונים לצבא (שלא ניתבו אותי לשום מקום רצוי). הבעתי את העדפתי ליומיות והיא הסבירה לי כמה שהיא נהנתה בשירות שלה, מחיי החברה בבסיס וכו', אני זוכר שהיא הוסיפה ואמרה שלחתום קבע זה מאד משתלם. היא קצת שכנע אותי, היא הראשונה שדברה איתי על היתרונות שבשירות הכולל שינה בבסיס וערערה על המשוואה הגאונית שפתחתי - "כל מה שהוא לא יומיות=חרא". באתי לבקום כשקולה מהדהד בראשי ואכן, בטירונות יומיות לא היו משאת נפשי כלל.
הבוקר פורסמה הבשורה המרה.
נ.ב: יש לי תכונה כזאת שאנשים רבים נחרטים בזכרוני. השכל שלי מקשר אותם לאירועים, ותחושות נעימות בעיקר. שכלי קורא להם לעזרה בעיתות מצוקה או סתם כשבא לו להתרפק על העבר. כמעט התמיד, האנשים האלה אינם זוכרים אותי.
האירוניה:
א. התאריכים: תאריך הנסיעה 21.7.12, תאריך ההודעה על הפטירה - 21.7.14
ב. בדיוק היום הורי יצאו לטיול נוסף
ג. רק אתמול כתבתי על האופן שבו שאיפתי ההיסטרית ליומיות, על הרב"ק שנכנס בי במהלך השירות, על התשוקה לשירות מהסוג היותר מלחמתי. בטיול ההוא סיוון דברה איתי על אותם נושאים. היא הראשונה שהעלת במוחי את אפשרות הלינה בבסיס והינה היאמגיחה אל חיי גם אחרי ככלות הכל (בכתבה שעשו על צפריר במהדורת החדשות). אני רואה בזה סגירת מעגל רבת עוצמה.
אולי אנסה לתרץ את האירוניה הזאת בהמשך
צפריר, גברבר גולנצי'ק, מלח הארץ. כל כך הצטערתי לשמוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
