לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



כינוי:  Wonderful.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2015    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2015


שום דבר כבר לא מרגיש בסדר. הזמן עובר אבל אני מוצאת את עצמי שוקעת כל פעם קצת יותר. שום דבר כבר לא מרגיש נכון. הבן אדם היחיד שאיכשהו הרגיש נכון כבר מזמן לא בתמונה, אבל מה זה משנה גם אם היה, הוא נמצא במרחק אלפי קילומטר. קצת נמאס לי לשחק את הבחורה שמסתדרת עם הכל, הבחורה שלא משנה מה הכל טוב אצלה. אני רוצה שידעו שרע לי, אני רוצה שמישהו יתמוך אבל אין אף אחד סביבי מספיק קרוב. נמאס לי להתפשר על טיפות חיבה, להעלים עין מדברים שפעם לא הייתי שותקת. אבל מה אפשר לעשות כשאין ברירה?
זה אוכל אותי מבפנים.

נכתב על ידי Wonderful. , 21/6/2015 07:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מאבדת את עצמי לאט לאט. כבר תקופה ארוכה שאני חיה לצד החיים שלהם, שותקת. בלי שום פרטיות, בלי שום מקום להתבטאות, אני משתיקה את הבעיות שלי, משתיקה את עצמי. הם גורמים לי להרגיש קטנה, חסרת ערך, מפקפקים במילים שיוצאות לי מהפה. הם גורמים לי להרגיש אשמה, שאין לי זכות להביע קול או תלונה. הרי מי אני שאתלונן? באיזו זכות? וזה מחלחל כל כך עמוק. אז אני שותקת עוד יותר, מבינה את זה שאולי קשה להם קצת יותר. פתאום הבעיות שלי נראות לי כל כך חסרות ערך ורק מלחשוב על המילים ״גם לי קשה״ אני מתמלאת בבושה. אז אני שותקת, מדחיקה,מתחשבת, צופה, מקשיבה, עוזרת, מעודדת אבל עמוק בפנים הסדק רק הולך וגדל. כבר שכחתי איך הקול שלי נשמע.
נכתב על ידי Wonderful. , 1/6/2015 07:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWonderful. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Wonderful. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)