זה אחד הימים האלה שגורמים להסתכל על המציאות בקלילות. הראש אומר שהכל יהיה בסדר והלב לאט מרפה. 
זה אחד הימים האלה שגורמים לי להבין שאני לא צריכה אף אחד בשביל שימשוך אותי מהחושך, אני יכולה לעשות את זה בעצמי. 

מחר יום חדש.

אתה לא מבין את הדחף הזה לברוח אל הדבר הראשון שנתקל בדרכך. 
אתה לא מבין את הכוח של החיוך שצץ לו ברגע של שכחה והדחקה.

אתה לא מבין את הצורך הזה לאחוז חזק במישהו, גם אם המישהו הזה זר מוחלט. 

אתה לא מבין את משמעות המרדף אחר תחושת החוזק כשבתוכי הכל מלא בחולשה.

אתה לא מבין את גודל ההשפעה של החיבוק האקראי כשקשה.

אתה לא מבין את החוסר שייכות שאני מנסה להעלים. 

אתה לא מבין את הקושי של הבדידות.

אתה לא מבין את הגודל של הפחד.

אתה לא מבין כלום.