אני כ'כ מתביישת.
אבל די זאת האמת ואין מה לעשות,נמאס לי לשקר לעצמי.
אני לא אוהבת את האחים הקטנים שלי.
הם מזכירים לי את אבא שלהם הבנזונה הזה,הם חסרי כבוד,אלימים,הם כמו אבא שלהם.
ועד שאימא שלי סופסוף התגרשה ממנו והוא נעלם לי מהחיים אני מקבלת מנה קטנה ממנו סופש שלם כל שבועיים.
הרוב כשהם נמצאים פה אני הולכת לחברה,אני אפעם לא מתגעגעת אליהם,אפעם אין לי חשק להיות לידם.
אני עובדת בגן ילדים ואת הילדים בגן אני אוהבת יותר מהאחים שלי.
הם מדכאים אותי כלכך..
איכ אני כולי חולה מקיאה.