In the middle

לפני שעתיים סיימתי לעבוד,

בעוד ארבע אני מתחיל שוב

שוב ושוב ושוב .

 אני חושב שהגעתי לגיל הזה שכולם מדברים עליו

שפתאום החברים שלך נעלמים 

כולם בזוגות . 

האלכהול חסר תועלת  .

ההשראה ברחה.

הכל כל כך חסר משמעות וריק.

אני עוד להחלטתי אם הם דוחים או שאני מרחם עליהם .

אני חושב שזה מצחיק.

אז בספר ישן יש איזו אגדה שבה נסיך התאהב בנסיכה והופך למלך

,ומאז הם הולכים השקר הזה כמו מסוממים שצריכים את המנה שלהם .

החכמים שבניהם עושים מזה כסף ,מנגינות עם אקורד אחד ושלוש מילים שחוזרות שוב ,ושוב, ושוב.

מדקלמים שזה בלתי נשלט, שיש להם מזל , הם לא מבינים שהם בסה״כ חבורה של מזוכיסטים.

נראים כמו זומבים שמרחו להם חיוך על הפנים. הפכו את הבולשיט הזה לדת.

המלך בגד במלכה ,

המלכה העדיפה להיות לבד

אבל אסור להם לדעת את זה גורמים להאמין שאם הם היו לדקה לבד ,רק בתוך עצמם ,

יגיע סוף העולם.